"ההורים הצעירים היום משדרים לילדים חוסר ביטחון, סימני שאלה, הם נוקטים העסקת יתר, דיבור יתר. תתחילי להגיד לו: 'אני יודעת שלפעמים אחותך מעצבנת אותך, ואז אתה לא מתאפק ואתה מרביץ לה. אני לא מסכימה לזה. מהיום, ברגע שתרביץ לאחותך, אני אפילו לא אדבר איתך, אני מיד אקח אותה ואנחם אותה’. זה הכל”.
"הוא רואה אישה בתמונה, וזה לא מוצא חן בעיניו. בגיל ההתבגרות, כשהמצב הרגשי מבולבל באופן אישי, התפיסה היא שהוא יכול לשמור אמונים רק לאחד מההורים, ולכן יש לו התנגדות עמוקה. אני רוצה שמהרגע הראשון הילד הזה יבין שהוא לא קובע עליך, הוא לא יחליט על המשך חייך. תגיד לו: ‘אין מה להיות בלחץ, יש לי חברה כדי ליהנות מהזמן ולא להיות לבד’.
"כשהגירושים נעשים בצורה טובה, הילדים מעבדים את זה סופית אחרי שנתיים. תן לו להתרגל, הוא עוד לא במקום של קבלה והשלמה, הוא עדיין באבל. מצד אחד, הוא חייב להתרגל, אבל צריך לעשות את זה עם חמלה, בזהירות, לא ממקום של התנצלות, אבל בעדינות. גירושים הם טלטלה רצינית לילדים”.
התרעות פיקוד העורף