"אלה הדברים הבסיסיים שאם ילד מגיע לכיתה א' בלעדיהם, יהיה לו מאוד קשה, והוא יהיה אומלל. יש ילדים בגיל הזה שהקואורדינציה שלהם טרם התפתחה, וקשר העין־יד שלהם נמוך. כתוצאה מזה, הם כותבים בכתב ראי ומתקשים לעמוד בקצב של שאר הכיתה. נקודה נוספת שכדאי להתייחס אליה היא הפן הרגשי - האם הילדה יודעת להתאפק ולשאת תסכול? האם היא מצליחה לפתח חברויות בכוחות עצמה? מה בדבר כושר ההסתגלות שלה? איך היא פותרת משברים? איך היא מתמודדת עם בעיות? תבקשי לשבת לשיחה עם הגננת, ובהתאם לחוות הדעת שלה תקבלי את ההחלטה. להשאיר ילד בגן זה דבר מורכב מאוד, שחשוב לעשות אותו עם הרבה מאוד מחשבה. תשאלי את עצמך: איך היא תהיה ביחס לאחים שלה? איך היא תיראה בכיתה ד'? הרי להשאיר ילד שנה נוספת בגן עלול להשפיע לרעה על הדימוי שלו. לכן צריך לבחון את הדברים בדקדקנות, ורק אז לקבל את ההחלטה הנכונה עבור הילדה".
"הרי עונשים והשפלות פוגעים בתקשורת בין ההורים לילדים גם שנים אחר כך ומשפיעים לרעה על מערכת היחסים. תבקשי מאמא שלו שתסביר לו שאתם עובדים על הדדיות בבית - יש דברים שהיא חייבת לתת לו כמו אוכל וכביסה, אבל לקחת אותו לחברים היא לא חייבת, גם לא לתת לו דמי כיס. לכן אם הוא יתחצף שוב, היא לא תמצא את הכוחות לתת לו את כל מה שהיא נותנת לו. היא יכולה להגיד לילד משפט כמו: 'אני יודעת שאתה יודע להתאפק, אבל אתה מרשה לעצמך איתנו. אם אני אמשיך לקבל חוצפה וזלזול, אני לא אמצא בתוכי את הנחמדות לעשות את כל מה שאני עושה'. הילד ימשיך להתחצף בשביל לנסות אותה, והיא צריכה להחליט שיש דברים שהיא מפסיקה לעשות עד שהתקשורת ביניהם תעבור שינוי".
התרעות פיקוד העורף