השמנה אינה רק בעיה אסתטית, אלא גורם סיכון משמעותי למגוון רחב של מחלות כרוניות, כגון מחלות לב, סוכרת, סוגים מסוימים של סרטן, בעיות נשימה ומחלות מטבוליות אחרות. מחקרים חדשים אף מצאו קשר הדוק בין השמנה ביטנית, כלומר הצטברות שומן באזור הבטן, למחלת האלצהיימר. כל מחלות אלו, בתורן, גם מקצרות את תוחלת החיים וגם מפחיתות את איכות החיים.
אחת הסיבות העיקריות לעלייה בהשמנה היא אכילה רגשית. כולנו מכירים את התחושה: יום קשה בעבודה, מריבה עם בן הזוג, או פשוט שעמום. פתאום, אנחנו מוצאים את עצמנו מגיעים למקרר או לארון המתוקים ומחפשים נחמה במזון. אכילה רגשית היא התנהגות שבה אנו משתמשים במזון כדי להתמודד עם רגשות שליליים כמו עצב, כעס, מתח או בדידות. במקום להתמודד עם הרגשות עצמם, אנו בוחרים להדחיק אותם באמצעות אכילה.
אצל רבים, אכילה רגשית באה לידי ביטוי באכילת פחמימות ומתוקים שגורמים לעלייה ברמות הדופאמין, ההורמון שקשור לתחושות הנאה ועונג. אך אכילה רגשית עלולה להוביל להשמנה, לנטייה מוגברת לתחלואה כרונית ובסופו של דבר לפגיעה בתוחלת החיים. כך לדוגמה אכילה לא מבוקרת עלולה לגרום להתפתחות של התנגדות לאינסולין, מצב המגביר את הסיכון לסוכרת או למשל קשר שכבר הוכח בעבר ומצא כי אכילה מרובה של מזונות מעובדים ושומניים עלולה לגרום לדלקת כרונית, הקשורה למחלות לב, סרטן ומחלות ניווניות.
אז אם אם רעבים בבת אחת, יש לכם תשוקה למזון ספציפי ולאחר האוכל יש לכם רגשי אשם סביר להניח שאתם מתמודדים עם אכילה רגשית. איך ניתן להתמודד עם המצב?
ההתמודדות עם אכילה רגשית היא תהליך. חשוב לזכור כי שינוי הרגלים דורש זמן וסבלנות. התסכול יכול להוביל לתחושות של כישלון וחוסר שליטה, ואלו בתורם יכוליםלגרום לנו לאבד את המוטיבציה ולהתייאש. כשאנחנו מרגישים ככה, אנחנו נוטים לפנות לאוכל כמקור לנחמה, מה שמוביל לאכילה רגשית נוספת ומחזק את המעגל הקסמים הזה.
המאבק בהשמנה הוא מאבק אישי, אך גם חברתי. על ידי הבנת הגורמים להשמנה, כגון אכילה רגשית, ויישום אסטרטגיות להתמודדות, נוכל לשפר את בריאותנו ולהאריך את חיינו.
התרעות פיקוד העורף