חום אצל ילדים: זה הזמן לשבור כמה מהמיתוסים הגדולים

חום אצל ילדים נחשב כזה כאשר הוא חוצה את רף 38 המעלות, וגם אז – הצורך בשימוש בתרופות להורדת חום תלוי בעיקר בהתנהגותו של הילד. כל עוד הילד חיוני, משחק ועירני, אין חובה לתת לו תרופה להורדת החום וכדאי לעקוב אחר מצבו הכללי של הילד ואחר רמת החום ולוודא שהוא אינו עולה לרמה מדאיגה. במידה והילד מנומנם, או נראה כאוב וסובל, אפשר לתת לו תרופה להורדת חום על מנת להקל עליו גם אם חום גופו לא עלה על 38 מעלות. חום ביתר, היפרפירקסיה, אשר חוצה את רף 40 המעלות, מצריך כמובן פנייה לרופא.

תרופות להורדת חום מורידות את חום הגוף במעלה עד מעלה וחצי בדרך כלל, בתוך שעות ספורות – וזה לרוב מספיק בהחלט. גם אם לאחר הטיפול התרופתי החום אינו יורד לרמה הנעה סביב 37 מעלות אין סיבה לדאוג, כל עוד הילד חיוני ומתפקד כשורה.

חשוב לזכור כי חום הוא מנגנון טבעי של הגוף להילחם באיומים מבחוץ . כאשר החום עולה - זה סימן שהגוף פועל כשורה והמערכת החיסונית פועלת במרץ. ברובם הגדול של המקרים יתגבר הגוף על האיום; כאשר החום גבוה אך הילד חיוני ונינוח, פעיל וחייכן - לרוב לא מדובר במחלה מסכנת. לעומת זאת, אם הילד נראה אפאטי, חלש, נאנח או מתנשם - המצב צריך להדליק נורה אדומה, גם אם החום אינו גבוה.

אין בהכרח קשר בין "רמת" החום לבין חומרת המחלה. ישנן מחלות רבות, ויראליות בעיקר, שיכולות להעלות את החום לרמה של 40 מעלות – אך הן בכל זאת לא נחשבות חמורות וחולפות מהר יחסית ללא תופעות לוואי קשות.

ברוב המקרים, כאשר מדובר בפרכוסי חום "פשוטים" - הם  אומנם לא נעימים לצפייה ויכולים להדאיג את ההורה, אך הם חולפים – ולא גורמים נזק לילד, גם לא בטווח הארוך. אצל ילדים עם היסטוריה של פרכוסי חום, חשוב לפעול להורדת החום כדי למנוע את הישנות התופעה.

חום נגרם לא פעם מווירוסים, שכלל אינם מושפעים מאנטיביוטיקה. אין סיבה לתת לילד אנטיביוטיקה, אלא אם כן הילד נבדק על ידי רופא שמצא שיש בגופו של הילד ממצא המעיד על מחלה חיידקית שדורשת טיפול אנטיביוטי.

אמבטיה קרה תגרום בעיקר לאי־נוחות עבור הילד, ולא בהכרח תסייע. אמבטיה פושרת, בטמפרטורה הנעה סביב 38 מעלות, יכולה לעזור בהורדת החום בצורה נעימה יותר וגם להרגיע את הילד – וכך גם הנחת מגבת או בד לחים (אך לא מקוררים) על הגוף.

האינסטינקט הבסיסי אומר לנו לעשות זאת, אך הדבר לא מומלץ גם אם הילד מתלונן על תחושת קור. התחושה הזו נובעת מהחום הגבוה ולא מהטמפרטורה מסביב. לבוש מוגזם יפריע לשמירה על חום גוף תקין ואף עלול לגרום לעלייה נוספת של החום.

כמעט כל הורה מקפיד להגיד לילדו כי עליו ללבוש בגדים חמים, לא לצאת עם חולצה קצרה ביום קר ולא להתהלך יחף בחורף, מחשש שיתקרר ויחלה. מדובר בתפיסה ידועה, ולא נכונה: הקור עצמו לא גורם לנו לחלות, וגם לא החורף עצמו. אנחנו חולים יותר בחורף משתי סיבות: האחת - אנו שוהים יותר בחללים סגורים ולא מאווררים, וכך מגבירים את הסיכוי להידבק מאנשים בסביבתנו; השנייה – שפעת ומחלות נגיפיות אחרות שכיחות יותר בעונת החורף.

לצד זה נציין כי כאשר הגוף שלנו קר יותר, חילוף החומרים שלנו איטי יותר, זרימת הדם איטית יותר  - ומערכת החיסון חיונית פחות. המשמעות היא שהגוף שלנו מוגן פחות מאיומים חיצוניים, אך שוב: הקור בפני עצמו אינו גורם למחלות, הוא רק עלול להותיר אותנו יותר חשופים אליהם.