שמיעה בגיל המבוגר: "חיונית לאיכות החיים ולבריאות יקירנו"

לפי ארגון הבריאות העולמי יותר מ-25% מאנשים מעל גיל 60 הם בעלי לקות שמיעה ובגילאי 80 זה עולה ל-46%. ככל שאוכלוסיית העולם הופכת למבוגרת יותר, כך שיעור האנשים הסובלים מבעיות שמיעה יגדל עם השנים. בשנת 2050 צופה ארגון הבריאות העולמי כי 700 מיליון בני אדם ברחבי העולם יחיו עם אובדן שמיעה אשר יגביל אותם מאוד.

בסקר שנערך לאחרונה על ידי חברת 'מד-אל', המעניקה פתרונות של שתלי שבלול, בדקו אצל מבוגרים מהו הדבר שהיו הכי מתגעגעים אליו למקרה והיו מאבדים את השמיעה שלהם. נמצא כי "שיחות עם מקורבים" היה הדבר הראשון שסימנו. נראה כי שמיעה חיונית לחיי היום יום ומספקת רגעים של שמחה שאנשים מבוגרים יכולים להעריך כדוגמת שמיעת קולות האנשים הקרובים אליהם, ניהול שיחה מעניינת והנאה ממוזיקה. מלבד זאת, מחקרים מצאו כי שמיעה משאירה לנו את היכולות הקוגניטיביות חדות, מגבירה את הזיכרון לטווח הקצר ומשפרת את זמני התגובה. כמו כן, אובדן שמיעה שאינו מטופל כראוי מהווה כגורם הסיכון מס' 1 לדמנציה שניתן לשינוי.

מהן סיבות לאובדן שמיעה בקרב מבוגרים?

אובדן שמיעה הקשור לגיל נגרם בדרך כלל מקשיי שמיעה מתקדמים באוזן הפנימית, אשר נגרמים לעתים קרובות כחלק בלתי נמנע מהזדקנות. בנוסף, מחלות טיפוסיות הקשורות לגיל כגון בעיות לב וכלי דם, סוכרת, לחץ דם גבוה וטרשת עורקים פוגעות אף הן בשמיעה. לרעש חזק יש השפעה מזיקה על שמיעה במהלך החיים, למשל תנועה ורעש מכונות או מוזיקה רועשת.

לעתים קרובות, קרובי משפחה או חברים מבחינים לראשונה באובדן שמיעה שהוא כבר במצב מתקדם יחסית. ההתקדמות היא כה הדרגתית עד שאנשים מפצים על כך מבלי להבין ומסתגלים לשמיעתם המשתנה. אנשים מתרגלים לחיים עם החמרה בשמיעה: כשהדבר הופך לשמיעה "רגילה" זה משפיע על ההערכה העצמית שלהם והתפיסה העצמית של המצב החדש שלהם.

סימנים אופייניים לאובדן שמיעה אצל מבוגרים כוללים:

חשיבות הטיפול

על פי מחקרים רבים, הסובלים מאובדן שמיעה מעדיפים להימנע ממצבים בהם נדרשים להתמודד עם לקות השמיעה שלהם מאשר לחפש אחר טיפול לשמיעתם. הם חוששים מדחייה חברתית, אך נמצא כי אנשים שחיים עם אובדן שמיעה לא מטופל חווים סטיגמות חברתיות יותר מאלו שמשתמשים במכשירי שמיעה. למעשה, ניתן לטפל טוב יותר באובדן שמיעה אם נעשה זיהוי ושיקום מוקדם ככל האפשר. בין היתר, משך הזמן שאדם חי עם אובדן שמיעה הוא גורם מכריע להצלחת שתל שמיעה. כאשר קיימים זיכרונות ברורים יותר של דיבור וצליל, קל יותר למוח ללמוד לשמוע ולהבין אותם שוב.