לקראת הערב הגענו למלון "וולדורף אסטוריה" המהמם ביופיו. מלון שבעה כוכבים אשר מעוצב כארמון, ומציע חוף פרטי בן 350 מטרים ושפע של מסעדות גורמה, מגרשי גולף, ספא עטור פרסים, ועוד.
במלון כולם כבר יודעים את שמי ומסבירים לי שהחשבון פתוח, ואוכל ליהנות מכל שירותי המלון ולהזמין אוכל ושתיה כיד המלך - הכל באדיבות ארמון המלוכה.
רכב מפואר מסוג סדאן אוסף אותי, והנהג, בלבוש מסורתי, מקבל את פניי בחמימות. נוסעים לארמון. אני מגיע לארמון, שני משרתים דוחפים דלתות כבדות ואני בפנים. דרך מבואה ארוכה אני מובל לחדר האירוח הרשמי של הארמון - מעין סלון ענק ומפואר, או יותר נכון סלונים.
יורש העצר נכנס בנונשלנטית, נטול גינונים מלכותיים וניגש ישר לעניין. "אני מאוד אוהב את ישראל", הוא מצהיר. "בחרתי בך לא רק כי אתה ישראלי, אלא בעיקר כי ראיתי אותך ביוטיוב ורציתי לראות מקרוב אם כל הדברים המדהימים שאתה עושה הם אמיתיים או פייק".
לפתע מגיע אחד המשרתים, לבוש בחליפת שלושה חלקים ובידיו מגש עמוס שתיה, כיבודים שונים, תמרים ואגוזים. כשסיים להגיש לנו מכל טוב קרה דבר הזוי - הוא החל ללכת אחורה ב"רברס", בלי להפנות אלינו את הגב. לקח לי כמה שניות להבין שמדובר באחד מגינוני הכבוד המקובלים כאשר יורש העצר נמצא בחדר.
יורש העצר, הנסיך שי'ח מוחמד בן סעוד בן סאקר, בן 34, בוגר UCLA בקליפורניה ארה''ב, הוא למעשה בנו של המלך המכהן, ועתיד להתמנות בקרוב למלך של האמירות ראס-אל ח'יימה - אחת מבין שבע האמירויות היוצרות יחד את 'איחוד האמירויות'.
לאחר שיחת החולין הקצרה בסלון המפואר של הארמון, אנו עוברים לחדר הישיבות המלכותי ומתיישבים זה לצד זה - ואני כמובן תוהה איזה ראש ממשלה, אישיות מפורסמת או נסיך ישבו בכיסא שעליו אני יושב כעת.
המופע הפרטי שהכנתי לנסיך התחלק לשלושה חלקים: קריאת מחשבות, השפעה עליהן ואנרגיות. הצלחתי לגלות את שם המרצה החביבה עליו ב-UCLA, את המאכל האהוב עליו - אותו ניבאתי מראש דרך תמונה שהעליתי לעמוד האינסטגרם שלי שלושה ימים קודם לכן, וגם את הסרט האהוב עליו - כאשר שלפתי לפתע פוסטר מגולגל עם תמונת הנושא של הסרט ("סופרמן") מתוך המזוודה שלי.
לסיום, החלטתי לכופף כפית ולשחק קצת באנרגיות. יורש העצר, שכבר הרגיש שאנחנו חברים, לא נשאר חייב ואמר: "יש לי רעיון!". הוא נתן קריאה קצרה ושני משרתים הגיעו במהירות. הנסיך לחש להם משהו ואחד מהם חזר לאחר חמש דקות עם כפית מזהב 24 קראט. התחלתי להאדים.
הנסיך אמר: "בוא ננסה עכשיו עם הכפית הזאת", ואני עניתי בחיוך שזה בוודאי יהיה מאתגר. הוא צחק. לבסוף הכפית התכופפה קצת, ממש קצת - כנראה מתוך יראת כבוד.
התרעות פיקוד העורף