הדור הבא השתדרג במעט עם קורה C וגריל מאסיביים לצד פסי גגון לרושם. המראה שלו עדיין היה מיניוואני, אבל הקריצה הקלה לכיוון רכבי הפנאי שיפרה את המצב. ואז הגיע הדור החדש של הטראוורס, ונראה שמישהו כאן החליט לחפור בור עמוק ולקבור בתוכו כל מחשבה על מיניוואנים.
החזית זכתה למכסה מנוע גבוה מאוד ואופקי מאוד, כאילו מדובר בלנד טראוורס ולא במיניוואן שיוביל ילדים לחוג כדורגל. החזית הקשוחה מתהדרת בגריל ענק, סמל שברולט גדול ופנסים צרים, הצד זוכה לקורה C שמעניקה תחושת שריריות, פסי גגון נוכחים, קו מותניים גבוה ומאחור מציצים 4 אגזוזים.
גרסת ה־Z71, שהתייצבה למבחן, נועצת מסמר עמוק־עמוק בארון הקבורה שבו שוכב המושג מיניוואן. הגרסה הזאת, שתפקידה להבהיר שפה מדובר ברכב פנאי, ועוד אחד קשוח, זוכה לגחון מוגבה (מרווח גחון של 20 ס"מ במקום 17 ס"מ), לצמיגי שטח 29 אינץ' במקום 18 אינץ', לפלסטיק שטוען שהוא מגן גחון ולווי גרירה אדומים שגם עליהם נרחיב.
בשורה התחתונה, הרכב הופעה. כמות התגובות, ההערות, האנשים שבאו לשאול מה וכמה הייתה גבוהה ביחס לכל קרוסאובר אחר שאותו בחנו. ובחנו כמה בחיים.
מערכת המולטימדיה היא עוד קפיצה קדימה ביחס למה שזכרנו משברולט. הגרפיקה נאה; האייקונים גדולים, כך שנוח לתפעל אותם תוך כדי נהיגה; המעבד חזק, כך שכמעט אין השתהות בתפעול המסכים; ולוח המחוונים זוכה לגרפיקה מושחזת ומידע ברור. לכל זה תוסיפו כפתורים פיזיים לתפעול מערכת בקרת האקלים.
יש גם כמה נקודות פחות מוצלחות, אבל מדובר באמת בהערות אגב. קודם כל, כפתורי הווליום (פיזי), מצבי התאורה, כפתור הפונקציות החשובות ובקרת הסטייה מהנתיב - כולם מוצבים בנקודת החיבור בין מסך המולטימדיה ללוח המחוונים, והם מוסתרים במצבים מסוימים מאחורי ההגה. כדי לחבר את הטלפון למערכת צריך כבל, ואין מספיק אפשרויות להתאים את לוח המחוונים לטעם האישי.
החומרים בתא הנוסעים טובים במבט ראשון, אבל ביום חם ובלי הרבה מזגן תשימו לב שאלו לא מושבי העור הטובים ביותר. בנגיעה יותר קפדנית, גם הפלסטיקה לא מוצדקת במחיר הנתון. איכות ההרכבה סבירה. האבזור ברכב המבחן (היקר בהיצע) טוב מאוד, אבל לא יוצא דופן. בלם יד חשמלי (בלי אופציית Hold), טעינה אלחוטית לנייד, מושב נהג עם כוונון חשמלי, חימום למושבים מלפנים, גג שמש עצום, דלת תא מטען חשמלית ועוד ועוד.
תנוחת הישיבה יוצאת מהכלל לחובבי הז'אנר, עם ישיבה גבוהה מעל הרכב, עם מכסה מנוע שמשתרע קדימה וקורות A חסונות, מפה ההרגשה היא שמדובר בג'יפ של ממש. שדה הראייה טוב יחסית, ואת הכל מגבים חיישנים היקפיים ומצלמות היקפיות כולל מצב 360. המושב מציע מרווח נפלא לרגליים לראש ולמותניים של אנשים בגודל אמריקאי על מלא. המצב טוב גם במושב ליד הנהג. המינוס, והוא נוגע לכל המושבים, הוא הגובה של הרכב, כי ילדים ומבוגרים יתקשו לטפס במעלה ההר.
עכשיו, נניח שהילד מצא דרך לטפס לרכב ולהיכנס דרך הדלתות האחוריות, מאחור יש שתי אפשרויות - או שהוא ימצא שורת מושבים ובה ספסל המכיל 3 מושבים ו־8 מושבים בסך הכל בגרסה הנבחנת, או, כאופציה ללא תשלום, בגרסאות אחרות אפשר למצוא זוג מושבי קפטן מרווחים, 7 מושבים בסך הכל. המושבים מעניקים המון מקום לשני נוסעים, ובכל מקרה יהיו להם יציאות מיזוג, שליטה על בקרת האקלים מאחור, שקעי USB ואפילו שקע רגיל.
לשורת המושבים השלישית אפשר להיכנס די בקלות במעבר שבין המושבים או באמצעות הזזה של אחד המושבים, פעולה קלה שפותחת פתח רחב לכניסה. יש 3 מושבים. אם לא מדובר במבוגרים גבוהים באופן בלתי רגיל, הם יציעו לכם מרווח טוב לרגליים וסביר לראש. בכל מקרה, לשלושה ילדים הרוחב יהיה בסדר, בממד הזה למבוגרים זה לכל היותר יהיה נסבל. גם בשורה הזאת יש יציאות מיזוג ושקעי USB.
באופן מעניין זמינות הכוח שונה. המנוע הקודם, בלי טורבו הציע שיא מומנט כבר ב־2,800 סל"ד, בעוד הטורבו הזה מציע את שיא מרכולתו רק מ־3,500 סל"ד מאוד גבוהים למנוע מוגדש. התוצאה היא מנוע חזק ונחוש בתוך רצועת הכוח (מ־3,500 סל"ד ועד כ־5,500 סל"ד), אבל מנוע הרבה פחות אפקטיבי מתחת ל־3,500 סל"ד. מתחת לשיא המומנט המנוע מציע רעש לא נעים ומחוספס ולא ממש מקדם את העסק הכבד לאנשהו. כשהוא מגיע לחלק הבשרני המנוע כבר מוביל את המכונית הכבדה בצורה די החלטית לעקיפה, גם אם מדובר בעלייה תלולה.
לצד המנוע, תיבת ההילוכים זזה בין יחסי העברה באופן חלק. היא לא מהירה מאוד ובתחילת נסיעה יכולה לשלב הילוך בגסות אבל בסך הכל היא בסדר. באופן מוזר משוטי העברת ההילוכים פועלים רק במצב ההילוך הנמוך לשטח LOW, והמצב הזה לא באמת מציע יחס העברה חריג. צריכת הדלק עמדה במבחן על 7.5 ק"מ לליטר ובשיוט רגוע מאוד השתפרה עד לכ־10 ק"מ לליטר. לא נתון מרהיב ברכב מודרני ובטח לא קרוב לנתונים שמציעים רכבים דומים עם הנעות היברידיות או פלאג־אין.
בתוך העיר ברוב המקרים הוא סופג את המהמורות באופן סביר, אך מהמורות קשות מאוד בהחלט מורגשות בתוך תא הנוסעים. הן מורגשות אך אולי בחסות צמיגים עם דופן מאוד גבוה או בגלל הבולמים הספציפיים - התחושה היא לא של התרסקות כואבת אלא של מכה ברורה. בכלל, לפעמים יש רושם שרעש המתלים חזק יותר מגודל המהמורה שהם עוברים מעליה.
מחוץ לעיר המתלים מתמודדים עם רוב הדברים באופן טוב, אבל למרכב יש נטייה להתנדנד מעט יותר מהרצוי. לא מדובר בטלטול קיצוני אלא בתנועה פחות נעימה. בשטח (רך, הרכב לא באמת ייכנס לשטח קשה) הרכב זז על המתלה לא מעט, והתחושה היא שהוא לא מאוד מרוסן. זאת כנראה תוצאה של בולם שנוטה להחזיר את הגלגל למקומו בחדות לצד רכות מסוימת בכיול המתלים. בידוד הרעשים לא נורא אך גם לא מוצלח. רעשי רוח מנוטרלים לא רע בכלל, אך רעשי כביש ומתלים חודרים פנימה.
התנהגות כביש: רכב פנאי מוגבה לא אמור לספק התנהגות כביש ספורטיבית. למרות זאת השברולט המגודל מתברר כרכב שיכול לנסוע די מהר בידיים הנכונות. הוא לא רוכן יותר מדי אם לא תבלמו ממש בכניסה לפניות, והבולמים שומרים את הצמיגים השמנמנים קרוב לקרקע.
בגרסה הנבחנת יש גם הנעה כפולה, שמוצעת גם בגרסאות נוספות. ההנעה הכפולה מסייעת למצוא עוד קצת אחיזה בכביש רטוב או מפותל וגם בנסיעות בשטח. על אף האמור, לא מדובר במכונית מהנה. ברוב הכבישים המפותלים תיסעו לאט ביחס לרכבים קטנים וזריזים, גם בגלל הממדים העצומים, גם בגלל ההגה הקל, בגלל הבלמים הספוגיים וגם משום שמדובר ברכב כבד וגדול שייצא לתת־היגוי אם תלחצו בזמן ובמקום הלא נכונים.
ואם מדברים על נסיעה בשטח, זה לא הרכב לקחת למעלה עשוש. כן, טיולי שבילים יהפכו להיות הרבה יותר קלים ונינוחים, ונהגים מאוד מיומנים אולי יוכלו לבצע איתו אי אלו מטלות שטח יותר רציניות. זווית הגחון, מהלך מתלה מוגבל וחסרונו של המומנט בסל"ד הנמוך מונעים מהמיניוואן הזה גם בגרסת ה־Z71 להיות רכב שטח של ממש.
בכל כיוון תראו רכב שמציע צריכת דלק או חשמל טובה ונקייה מהטראוורס. ברור לנו שרבים מהלקוחות של קרוסאוברים ב־400 אלף שקל לא ממש יתעניינו במחירי הדלק או במצב דובי הקוטב. כך שאם הדלק הוא לא פקטור - בגלל הדלקן או מכל סיבה אחרת - לא פשוט למצוא מיניוואן למשפחה של 7־8 מקומות שמציע שילוב מעניין של מרווח למשפחה, אבזור מוצלח ומראה כל כך לא מיניוואני. מבחינת מחיר הוא נמצא בדיוק במקום הנכון אם מוציאים מהמשוואה את עלות הדלק.
התרעות פיקוד העורף