בהוראת משרד החוץ בטוקיו לא התעמתה טויוטה עם הטורקים, אבל החלה להזרים לישראל קורולה קרוס מפס הייצור ביפן, ובכך החלה מייצרת מהפך שכנראה היה קורה בהמשך בלאו הכי: עידן הסדאן חלף, הגיע עידן הקרוסאובר. הקרוס היה קצת יותר יקר מהסדאן, אבל הלקוחות הפרטיים ובעיקר חברות הליסינג הסכימו לשלם את ההפרש.
5,700 יחידות מהדגם נמסרו מתחילת השנה, אך הוא נעקף בידי יונדאי קונה ההיברידית גם כן (9,000 מסירות) ובידי ג'אקו 7 (עם 9,800 מסירות). ההצלחה המסחרית של הקרוס נובעת גם מגידול בשיעור המכירות לציי רכב וחברות ליסינג: רק 48% מהקרוס נרכשו השנה ישירות בידי לקוחות פרטיים, לעומת 58% מהג'אקו 7 ו־64% מהיונדאי קונה, אך 35% מקיה נירו.
קרוסאובר משפחתי של טויוטה זה משהו שעד לא מזמן היה אוטומטית הופך למלך המכירות המקומי ולרכב שאפשר למצוא בכל רמזור. אבל ב־2025, בשוק רכב תחרותי ועתיר מתחרים, קשה יותר ליצור להיט מכירות אמיתי. טויוטה זיהתה שגם בעולם התחרות גוברת ושלוש שנים אחרי ההשקה קיבל הקרוס מתיחת פנים ראשונה.
יש גם פלסטיקים איכותיים מבעבר, חימום המושבים הקדמיים הפך לסטנדרט, לצד מסך מולטימדיה 10.5 אינץ'. השמרנות של טויוטה יוצרת סביבת מחיה שלא תפיל אתכם מהתלהבות באולם התצוגה, אבל תהיה נוחה ואינטואיטיבית על הכביש. יש כפתורי תפעול לבקרת האקלים ולסטריאו, בניגוד לכל סינית ממוצעת שמנסה להרוג אותך בכל פעם שאתה מנסה להגביר את עוצמת המזגן.
הישיבה גבוהה אבל לא מדי, אך ברגע שמנסים לכוון את הכיסא, מגלים סימן ראשון שטויוטה נמצאת בפיגור. בדגם הכי מאובזר (תכף פירוט) אין כוונון חשמלי לכיסא הנהג, שהפך כמעט לסטנדרט ברכבים סיניים זולים משמעותית. ולא מדובר באיזה אביזר דאווין כמו גג פנורמי, שדווקא יש בדגם המאובזר שבו נהגנו, אלא דווקא באביזר נוחות שימושי, בעיקר ברכב המשמש כמה נהגים בכמה גדלים.
גם במושב האחורי שום דבר לא השתנה, אם כי יש הבטחה למושב נוח יותר. למרות בסיס גלגלים צנוע של 2.64 מטר, טויוטה לא השתמשה בטריק המושב הקצר כדי לייצר יותר מרווח ברכיים. התוצאה: למושב גובה טוב והוא עמוק מספיק למבוגר. תוצאת הלוואי: מרווח הברכיים באמת לא נדיב. יש יציאת מזגן ושני שקעי USB.
רמת DYNAMIC BITONE (מ־186 אלף שקל) מוסיפה גג שחור, ורמת ADVENTURE (מ־195 אלף שקל) מוסיפה גג פנורמי קבוע, חיישני חניה קדמיים ואחוריים הכוללים בלימה, זיהוי רכבים בשטח מת, התרעה על רכבים חוצים מאחור, מערכת סיוע ליציאה בטוחה מהרכב, ריפוד עור משולב בד וחימום למושבים.
10 שניות מ־0 ל־100 קמ"ש הם כבר נתון די בסיסי בתקופה שבמחיר של הקרוס הבסיסי אפשר לקנות קרוסאובר פלאג־אין סיני שמקצר את התאוצה ל־7־8 שניות. טויוטה מבטיחה 20 ק"מ לליטר במשולב, אנחנו השגנו 17.5 קמ"ל. זה בסדר גמור, אבל במבחן ההשוואתי שערכנו לפני כמה חודשים לקרוס לפני מתיחת הפנים מול יונדאי קונה וקיה נירו, צמד הקוריאנים היו קצת יותר חסכוניים.
פעם היברידית של טויוטה הייתה מנצחת בסעיף הזה כל היברידית מקבילה. והיום לא, כי כאמור היא צריכה להתחרות בפלאג־אינים סיניים באותו מחיר, שמסוגלים בקלות להציג צריכה נמוכה בהרבה.
אלה יתרונות שמסייעים לקרוסאובר שעושה הכל בסדר אבל לא מצטיין בשום דבר. להרבה לקוחות זה לא משנה, הם סומכים על טויוטה, יודעים שלרכב יש שוק יד שנייה טוב ושמירת ערך טובה. זה מה שאפשר לטויוטה להדיח ב־2008 את ג'נרל מוטורס מתואר יצרנית הרכב הגדולה בעולם אחרי 77 שנים, ולשמור עליו עד היום, מלבד שנה אחת שבה נעקפה בידי פולקסווגן.
אחרי 17 שנה, קורולה קרוס מראה את האתגרים של טויוטה. הוא כבר לא הכי חסכוני, המתחרים הסיניים מספקים באותו מחיר יחידות הנעה מתוחכמות יותר. אף שהיא בשיא של הערכה מצד הלקוחות, טויוטה חייבת ללמוד לשמר את ההנדסה המוצלחת שלה, אבל לאתגר את המהנדסים שלה לייצר רכבים מתוחכמים יותר ותחרותיים יותר במחיר.
שביעות רצון הופכת בקלות לשאננות, ואז לדעיכה, כמו שהראתה ג'נרל מוטורס. אחרת טויוטה עלולה להתעורר יום אחד, ולא בעוד הרבה זמן, ולמצוא לפניה יצרן אחר, והוא לא ידבר גרמנית או קוריאנית.
התרעות פיקוד העורף