צריכה להיות סיבה טובה מאוד כדי לעשות את הנסיעה ברכבת מדרום גרמניה ועד לצפון הרחוק, סמוך לגבול עם דנמרק. מדובר במסע של שש שעות וחצי לכל כיוון, וזה עוד החלק הטוב. החלק השני נוגע לרכבות הגרמניות שנוטות לאחר, פשוט לא להגיע או סתם להיתקע על המסילה. לא מה שחשבתם.
בשנים האחרונות, אפשר וצריך להגיד, ההתרגשות וההתלהבות שהפכו רבים לחובבי רכב החלו להתפוגג. זה מתחיל בהצפת יצרנים שמקשה לזכור איך קוראים לכל חברה ומי בכלל עוד כאן. בנוסף, מספרים כמו 500 כוחות סוס, או 4 שניות מ־0 ל־100 קמ"ש עברו זילות. אם בעבר נתונים כאלו היו שמורים למכוניות־על ולפוסטרים על קירות של חדרי נערים, היום אפשר למצוא אותם במפרט של אין־ספור SUV חשמליים. אז כדי להשקיע יום שלם, בעיקר בסוף השבוע, ולנסוע 13 שעות במצטבר רק כדי לנהוג במכונית, צריכה להיות סיבה טובה.
והייתה לנו סיבה מצוינת. כי בעיירה היידה, שעה וחצי נסיעה צפונה מהמבורג, מסתתרת חברה קטנה בשם Revive Automotive, שלוקחת את אחד האייקונים המוטוריים הגדולים ביותר שיש, מכוניות פורשה 911 ישנות, והופכת אותן למשהו חדש ומרגש. לא מדובר רק בשיפוץ כללי כמו סדנאות אחרות. ב־Revive מוציאים את מערכת ההנעה של הפורשה הוותיקות ומחליפים אותה במערכת הנעה חשמלית. וזה משהו שפורשה עצמה עדיין לא מעיזה לעשות: יש לחברה שני קרוסאוברים חשמליים (מקאן והקאיין החדש), מכונית סלון חשמלית (טייקן) ובקרוב היא תשיק מכונית ספורט חשמלית (הדור הבא של ה־718), אבל את הדגם המיתולוגי ביותר שלה היא שומרת רחוק מהשקע, לכל היותר בגרסה היברידית.
אם אפשר להפוך את החיפושית למכונית חשמלית, אז את מי שהפכה להיות הגרסה הספורטיבית שלה ברבות השנים, ה־911, יהיה קל יותר לשדרג. הפורשה מגיעה מהבית עם שלדה מחוזקת, ובנוסף הפרמיה שלקוחות יסכימו לשלם גבוהה יותר. בדרך עמדו, ועדיין עומדים, אנשים שלא ממש מתחברים לרעיון של מכוניות חשמליות, בטח לא כשזה נוגע לבבת עינם - ה־911. להחליף את המנוע האלמותי ביחידה חשמלית זה ממש "זרם בהיכל".
הצוות של Revive ממהר להרגיע, "השינויים שה־911 עוברת במסגרת השיפוץ, או שדרוג, מינימליים וכוללים רק כמה חורים קטנים בשלדה לחיבור הסוללות ויחידת ההנעה החשמלית למקומן". אם לקוח יחליט שהוא מתחרט, יהיה די פשוט להוציא את הסוללות והמנוע החשמלי ולהחזיר את יחידת הבנזין הישנה. אפשרי, אבל אם היחידה במצב נוסע, הבעלים נוטים למכור אותה כדי להוריד את עלות הרכישה הכוללת.
הייתי שמח לקחת לסיבוב את ה־911 הירוקה שאתם רואים בתמונות, אבל המכונית, במקור מסוף שנות ה־60, שייכת ללקוח מאוד אמיד. רק השדרוג של תא הנוסעים עולה כמו רכב אירופי חשמלי חדש, והצביעה עצמה עלתה כמו מכונית מיני. מצד שני מכונית ההדגמה של Revive היא 911 טראגה מאמצע שנות ה־70. היא מגיעה עם צביעה קרבית, חישוקים מוזהבים ובעיקר כנף שכיכבה על הזנב של הטורבו מאותן שנים, כך שתלונות לא תשמעו.
לפני כשנה נהגנו על ה־930, היא ה־911 טורבו הראשונה. במקור היו לה בין 260 ל־300 כ"ס, אבל ברכב שעליו נהגנו, רכב ששייך למוזיאון פורשה, הסוסים הרגישו די רזים. וזה בסדר גמור בהתחשב בעובדה שמדובר במכונית בת כמעט 50 שנה. בפורשה של Revive לעומת זאת, הסוסים בריאים, מאוד בריאים. לצד 300 כוחות הסוס המנוע החשמלי מציע 33 קג"מ בערך, וכל זה מגיע מסל"ד אפסי. למופרעים מביניכם (ועם הכיס העמוק) יש גם גרסה עם 470 כ"ס ו־2.9 שניות ל־100 קמ"ש. לא לבעלי משפחות.
לחיצה על הדוושה וה־911 החשמלית רומסת את האספלט ומשגרת את עצמה קדימה באגרסיביות ששמורה למכוניות מאוד מודרניות. יחידת ההנעה כאן ברוטאלית בתחושה. אתם לא מצפים ממכונית כל כך ישנה לעוף קדימה באופן שבו המכונית הזאת מסוגלת. ואחרי שמתאוששים מהלם השיגור, שאר הסנסציות מתחילות לצוף. ההגה פה לא מתוגבר, ואם תשלמו מספיק, החברה תדאג להגה כוח, אבל במכונית הזאת החוויה טהורה. השלדה ישירה לא פחות, והיא מבהירה כמה אחיזה יש בלי שום פילטרים.
בתוך מכונית ההדגמה לא נעשו שינויים מאסיביים, כך שהחוויה ישירה בכל מובן, כולל רעשי כביש ודרך. מי שירכוש אחת בשביל נסיעה פרברית קבועה, אולי יעדיף לשלם עוד ולשדרג את הבידוד, אבל בשביל חובב רכב זאת פסגת השלמות. המהירות ופני הדרך מקבלות תחושה מאוד אמיתית בזכות הרעשים והמידע שמטפס מהמתלים וחוזר מדוושת הבלמים.
הסיבוב הראשון מגיע ואיתו ההבנה הפשוטה: למכונית הזאת אולי יש 300 סוסים, אבל הברקסים לא מתוגברים, אין ABS ובקרת יציבות? אף אחד לא טרח לעדכן את המכונית שהאפשרות בכלל קיימת. הקשר הלוגי פה מאוד פשוט - אם תעשה טעות, תמות. זה אולי בסדר, אבל להשמיד את רכב ההדגמה היחיד של החברה הקטנה, זה קצת פחות. אז אנחנו נוהגים במשנה זהירות ולא מאתגרים את המכונית יותר מדי. לכל הכיף מצטרפת העובדה שמדובר במכונית קלה מאוד, רק 1.3 טונות. בלרינה במושגים של מכוניות חשמליות. וזה אומר חוויה מזוקקת יותר מוויסקי. חוויה שהיא מאותם דברים שמעלים חיוך ענק על הפרצוף, אפילו בתקופה אפלולית שכזאת.
אפילו הביקורת העיקרית, זאת כלפי רעש המנוע, מעט מחווירה בהתחשב בחוויה הכללית. נכון, אין פה סאונד של פורשה, אבל בחסות בידוד הרעשים הלא קיים היחידה החשמלית עדיין מייצרת פסקול (חיוור יש לומר) ברקע. רחוק משלמות אבל זה בערך המקום היחיד שבו המכונית הזאת לא מעניקה תמורה מלאה ומעבר לכך.
הזמן הקצר שלנו בצפון גרמניה מסתיים ואנחנו צריכים להגיע לרכבת. זה גם הזמן לסכם את הביקור. ה־911 של Revive היא שילוב כמעט מושלם בין ישן לחדש. מהצד הישן יש כמעט כל מה שהפך אותי, ואולי גם אתכם, לחובבי הגה: הרעש, הישירות, הניהול העדין של אחיזה אל מול כוח חסר מעצורים. מהצד השני, יחידת ההנעה החשמלית מספקת את כל הכוח שתוכלו לרצות במכונית כזאת. על הדרך היא חוסכת את כל העיסוק המעצבן במכונית אספנות: לא צריך לחמם את המנוע, לתת לטורבו להתקרר, לטפל בה בעדינות ששמורה לתינוק שזה עתה נולד וכל ההתעסקות.
למפונקים נספר שהתיבה אוטומטית והיא תחסוך התעסקות מיותרת בהילוכים, בעיקר בנהיגה עירונית. בסופו של יום, ולמרות התיבה האוטומטית, כאשר מדברים על מכוניות רטרו, ה־911 של Revive היא אחת הפרשנויות הטהורות והמוצלחות שפגשנו.
התרעות פיקוד העורף