מחיר הדלק ירד קצת, אבל הוא עדיין יקר משמעותית מכפי שהיה לפני המלחמה באיראן. מכוניות היברידיות הפכו השנה לקבוצת השוק הגדולה ביותר, ולא נראה שזה ישתנה בקרוב. החשמליות איבדו מומנטום בגלל ירידת הערך המואצת והמחסור בעמדות טעינה, ורוב דגמי הפלאג־אין באמת חסכוניים רק כשטוענים אותם בידי מי שיש לו חניה זמינה.
לתוך זה נוחתת בארץ האורה 5 ההיברידית ומוסיפה תג מחיר שלידו דאצ'יה נראית יקרה. אורה (ORA) היא מותג הרטרו של גרייט וול הסינית שמייבאת כלמוביל. הוא הושק בארץ לפני שלוש שנים עם הפאנקי קאט החשמלית הקומפקטית (שהפכה ל־03), ועם ה־07, סדאן מנהלים חשמלית גם כן, ואז הוחלט להפסיק למכור את שתיהן באירופה ולהשיק במקומן קרוסאובר היברידי וחשמלי בהמשך. בדרך הוא יצר הצעת שווי יוצאת דופן לשוק.
ה־5 היא קרוסאובר 5 מקומות גדול, שממוקם מבחינת הממדים בין יונדאי קונה וטויוטה קורולה קרוס ליונדאי טוסון וקיה ספורטאז' הקצרים, ודומה בגודל לניסאן קשקאי. רק שבזמן שכל אלה עולים היום בגרסאות ההיברידיות 176–185 אלף שקל, האורה 5 מציג תג מחיר של קרוסאובר קטן: מ־140 אלף שקל לגרסת הבסיס, ומ־149 אלף שקל למאובזרת. הוא זול וגדול גם ממי שבדרך להיות הרכב הנמכר בארץ, ג'אקו 5 ההיברידי, שעולה 155–164 אלף שקל. זה חתיכת דיל. אבל איך הרכב שמאחוריו?
תפעול כיסא הנהג חשמלי כמובן, אבל ההגבהה שלו מסורבלת: הוא לא עולה ישירות למעלה, רק באלכסון, מה שמחייב התאמה קדימה/אחורה במקביל. לפחות קל לכוונן את ההגה לעומק ולגובה. אף על פי שיש מתגים פיזיים לתפעול המראות והווישרים, להדלקת הפנסים תהיו חייבים להשתמש במסך. אפילו בשביל לפתוח את הווילון החשמלי של הגג הפנורמי, אף שיש לו למעלה הכנה לכפתורי תפעול. לוקח זמן ללמוד איזו פונקציה לחפש בכל תפריט, מה קיים בתפריט המקוצר שנגיש בהסטת אצבע, ומה במקומות אחרים.
הראות לפנים טובה, חושפת כמה קל לראות את החזית המשתפלת בין הכנפיים התפוחות ולדמיין שאתם נוהגים בפורשה 911. הכניסה למושב האחורי נוחה בזכות מפתח דלת רחב. המושב האחורי מרווח מאוד, גם לברכיים וגם לראש, והרצפה שטוחה לגמרי, אבל המושב עצמו נמוך. זה לא יפריע לילדים, אבל כן למבוגרים ולנערים מתבגרים. יש יציאת מיזוג, אבל רק שקע USB בודד. כמו בדגמי אורה אחרים, תא המטען קטן יחסית לגודל הרכב, רק 362 ליטר, כמעט כמו בסיאט איביזה. יש גם תא אחסון מתחתיו, וגם מצבר ה־12 וולט ממוקם שם, אבל לא צמיג רזרבי. המדף שמעל תא המטען לא מתרומם ביחד עם הדלת.
SIGNATURE (מ־149 אלף שקל) שבה נהגנו, משדרגת ל־9 רמקולים, מוסיפה דלת תא מטען חשמלית, גג פנורמי, משטח טעינה אלחוטי לנייד, חימום הגה, ריפוד עור סינתטי, מושב נוסע חשמלי, אוורור למושבים הקדמיים, חימום למתזי המים ותאורת אווירה. התוספת לצבע אפור מיוחד עומדת על 3,000 שקל.
האוטו גם לא מתפזר בסיבובים, שומר על ריסון יפה, ומפגין קצת תת־היגוי ואפילו החלקות צמיגים רק כשמצמידים את הדוושה לרצפה בסיבובים. לא קל לייצר הנעה קדמית שתוכל לספוג 223 סוסים שיורדים בבת אחת לכביש, וגם יצרניות אירופיות מתקשות בזה לעיתים. ההגה שמנמן ונעים לאחיזה, אבל אל תצפו לפידבק מהשלדה.
אבל המרווח לנוסעים, הביצועים, האבזור ובעיקר תג המחיר האגרסיבי הופכים את האוטו הזה לכמעט מציאה. פער המחיר בינו לבין קרוסאוברים פלאג־אין בגודל שלו, כמו ג'אקו 7, צ'רי טיגו 7 ו־BYD סיל 5, מצליח גם לנטרל את הטבת שווי השימוש המוגדלת לרכבים הנטענים לעומת ההיברידיים - 1,130 שקל לראשונים לעומת 560 שקל לאחרונים, מה שהופך אותו תחרותי מאוד גם למקבלי רכב מהמעסיק. נקווה שהוא יממש את הפוטנציאל ויביא לעוד מחירים תחרותיים כאלה בשוק.
התרעות פיקוד העורף