"ידעתי שאני מכוערת כילדה", סיפרה פעם. "אמרתי לעצמי שאני חייבת לפחות להיות חכמה ומצחיקה. ידעתי שאני צריכה להיות הכי טובה במשהו, אחרת אהיה כלום. ידעתי שאני רוצה שהעולם יידע על בריז'יט בארדו". וכך היה.
לאורך שנות ה-50 וה-60 היא כיכבה בעשרות סרטים, ביניהם "ואלוהים ברא את האישה" מ-1956 שהפך אותה לכוכבת עולמית. היא נודעה בכינוי "BB" והפכה לסמל של שחרור מיני בתקופה שהוותיקן גינה אותה וכמרים יצאו נגדה. אבל הביקורות רק הגבירו את הסקרנות - התורים לסרטים שלה התארכו והקריירה שלה צמחה.
אבל באותה שנה, 1974, הכל השתנה. בארדו הודיעה על פרישה מהקולנוע אחרי כמעט 50 סרטים ויותר מ-70 שירים. היא הרגישה "מרוסקת" מחיי הסלבריטאות, ובחרה להקדיש את שארית חייה לבעלי חיים. "נתתי את יופיי ואת נעוריי לגברים", אמרה. "עכשיו אני נותנת את חוכמתי וניסיוני לבעלי חיים".
אבל לצד ההערכה, בארדו גם עוררה מחלוקת קשה. ב-2004 היא הורשעה בהסתה לשנאה גזענית בגין התבטאויות נגד מוסלמים בספרה "זעקה בדממה", ונקנסה ב-5,000 ליש"ט. ב-2019 נקנסה שוב על התבטאויות כלפי תושבי האי ראוניון. היא תמכה בגלוי בחזית הלאומית הימנית של ז'אן-מארי לה פן ובתו מארין, וקראה שלא להצביע למקרון בטענה שיש "קור בעיני הפלדה שלו".
בשנים האחרונות היא סבלה מדלקת ניוונית במפרק הירך ונאלצה להיעזר בהליכון. באוקטובר האחרון אושפזה בבית חולים בסן טרופה עקב "מחלה קשה" ועברה ניתוח. הבוקר הודיעה הקרן שלה על מותה.
נשיא צרפת עמנואל מקרון, למרות הביקורת שספגה ממנו, הספיד אותה בחום: "הסרטים שלה, הקול שלה, התהילה המסנוורת שלה, התשוקה הנדיבה שלה לבעלי חיים, הפנים שלה שהפכו למריאן - בריז'יט בארדו גילמה חיים של חופש. אנחנו מתאבלים על אגדה של המאה."