חליפה, אבל ממש לא מהסוג שמגיע למשרד
הכתפיים הרחבות והמבנה של הז'קט נותנים לחלק העליון נוכחות כמעט פיסולית, בזמן שהמחשוף העמוק עושה בדיוק את ההפך ומכניס הרבה עור לתמונה. ואז מגיעה החצאית, עם השסע הגבוה שממשיך את אותו משחק בין כיסוי לחשיפה.
ובמקרה הזה, הפרופורציות הן בדיוק מה שגורם לכל העסק לעבוד. עם מחשוף כזה ושסע כזה, עוד אלמנט דרמטי היה יכול בקלות להפוך את הלוק לעמוס מדי. במקום זה, השחור האחיד והקווים הנקיים שומרים עליו במקום הרבה יותר מדויק.
וגם בגזרת הביוטי היא שמרה על זה פשוט
וזה בדיוק מה שהלוק הזה היה צריך. כשהז'קט מגיע עם כתפיים כאלה והמחשוף יורד כל כך נמוך, אין באמת צורך להתחיל להוסיף שרשראות גדולות, תיק דרמטי או עוד פריט שינסה לקבל תשומת לב.
ובעיקר - זה מרגיש כמו ברוקס, רק הרבה יותר מדויק
נאדר הרי לא בדיוק מזוהה עם אופנה ביישנית, ולכן לא ציפינו ממנה פתאום להגיע לפריז בחליפה סגורה עד הצוואר. להפך. מה שאנחנו אוהבות כאן הוא שהיא לא ויתרה על הסקסיות שמזוהה איתה - היא פשוט נתנה לה מסגרת הרבה יותר אופנתית.
וזה אולי ההבדל הגדול מבחינתנו לעומת הלוק הקודם שלה. חשיפה בפני עצמה לא הופכת מראה למעניין. כאן יש גם גזרה, מבנה, פרופורציות ובעיקר רעיון ברור.
אחרי התצוגה נאדר אפילו החליפה את החליפה בשמלת מיני שחורה לטובת האפטר־פארטי, אבל מבחינתנו הלוק הראשון כבר סגר את הערב.
ובתקופה שבה שבועות האופנה מספקים לנו כל כך הרבה לוקים שמתאמצים מאוד לגרום לנו לעצור, דווקא השחור הזה עשה את זה בלי צבע, בלי הדפס ובלי מיליון אביזרים.
ברוקס, בפעם הקודמת היו לנו הערות. הפעם? תשאירי הכול בדיוק כמו שהוא.