ערכה: אפרת חורמן

אני אמא לילדה מקסימה בת 9, מעט ילדותית ובעלת דמיון מפותח מאוד. מזה כשנתיים קורית לה תופעה מוזרה: ברגע שמגיעה שעת השינה היא טוענת שיש שלושה ג׳ינג׳ים שרודפים אחריה ומחפשים אותה. התופעה מתרחשת מדי פעם ולא על בסיס יומיומי. אני לא יודעת למה דווקא שלושה ומה הקשר לג׳ינג׳ים. בשבועות האחרונים המצב החמיר. שאלתי אותה אם היא ראתה מישהו או משהו מוזר בבית הספר אבל היא לא ידעה להצביע על משהו ספציפי. התופעה הזו מתרחשת רק בלילה, אין לה בעיה ללכת לבית הספר או לגינה ולחזור לבד הביתה. כשהיא לא מסכימה ללכת לישון אני יושבת לידה אבל זה לא תמיד מספיק. לפעמים היא לא סומכת עלי, מוודאת בעצמה שכל הדלתות נעולות ורק אז מוכנה לחזור למיטה. מה דעתך?

״למה שלושה? ולמה ג׳ינג׳ים? אין לדעת. כאשר ילד אומר שהוא מפחד מכלב או אריה שרודפים אחריו קשה לדעת למה לשייך את זה. לדעתי צריך לתת אמון בילד ולהבין שמבחינתו כן קרה משהו. הילדה לא יודעת לחבר את התופעה שקורית לה למציאות, ומכיוון שמדובר בתופעה שבאה והולכת, אני חושבת שיש קשר לאירועים משמעותיים שקורים לה בחיים כמו מבחן חשוב, טיול כיתה, השתתפות בהצגה וכדומה. יכול להיות שכאשר הילדה עומדת לעבור אירוע מרגש זה מלחיץ אותה, גורם לה לפתח חשש מסוים ואז הג׳ינג׳ים מגיעים. ייתכן שהמוח שלה מחבר את התופעה לחוויה מוכרת. הרגשות והפחדים של בתך הם אמיתיים. נסי לבדוק מתי זה קורה לה ויכול להיות שתגלי שהפחד תוקף אותה לפני אירועים מסוימים. כאשר היא יורדת מהמיטה ובודקת שהדלתות נעולות זה לא בגלל שהיא לא מאמינה לך אלא בגלל שהיא חייבת לוודא במו עיניה שהכל סגור. זה מרגיע אותה ואף גורם לה להרגיש בטוחה. ככל הנראה שלושת הג׳ינג׳ים הגיעו מעולם הדמיון, הזיכרונות והפנטזיות שלה. הילדה חווה חרדה קטנה ומציירת אותה בצורה גשמית. אל תבטלי את מה שהיא מרגישה כי בדמיון שלה זה חי וקיים. נסי לעזור, לחזק אותה ותציעי לה לגרש את הג׳ינג׳ים, באופן ילדותי כמובן. צריך לאפשר לילדה לעבד את המחשבות ולהפוך את הג׳ינג׳ים לנושא שאפשר לדבר עליו כמו לחץ לפני מבחן או כל בעיה אחרת שמטרידה אותה. אם לא תצליחי לפתור את הבעיה בעצמך, נסי להיעזר באיש מקצוע".

אני בת 35, אמא לחמישה. בני בן ה-7 נמצא על הרצף האוטיסטי ובתי בת השנתיים ועשרה חודשים היא פעוטה חכמה ופקחית מאוד. היא קולטת היטב את הסביבה ובתקופה האחרונה עוברת תהליך של חיקוי. הבעיה היא שהקטנה התחילה לחקות את אחיה האוטיסט, ובעיקר את הרגלי האכילה שלו. הוא מתקשה לאכול כמו כולם, לפעמים זורק אוכל על הרצפה ומשתמש בעיקר בידיים שלו ולא במזלג. אנחנו עובדים איתו על זה אבל היא מסתכלת עליו ועושה בדיוק את מה שהוא עושה. כשאני מסבירה לה שאסור לאכול בידיים היא מצביעה על אחיה ואני נותרת חסרת אונים. כיצד עלי להתמודד עם המצב?

״בתך צעירה מאוד ועדיין לא מסוגלת להבין מה זה אוטיזם ומה הוא כולל. אבל, למרות גילה הצעיר, היא חייבת להבין שאחיה הגדול הוא ילד מיוחד, שונה וקצת אחר. את צריכה לשוחח עם בתך לפני הארוחה ולהסביר לה שאחיה אוכל בידיים כי קשה לו לאכול במזלג ולכן אבא ואמא מלמדים אותו מה נכון ומה לא. נקבי בשמות ארבעת הילדים האחרים ותאמרי לה ששאר האחים, כולל אותה, לא אוכלים בידיים אלא במזלג. תסבירי לה שאחיה הגדול מתקשה וגם לא מבין אבל בניגוד אליו, היא דווקא כן מבינה וכן יודעת להבדיל בין טוב לרע. בתך בוודאי תחקה אותו בדברים נוספים, אבל המסר שלך תמיד יהיה לגרום לה ללמוד מאחיה הגדולים ולא מהאח האוטיסט. אחיה בעצם נותן לה לגיטימציה להיות שובבה, לאכול בידיים ולהתפרע מעט. אם הוא מפזר אחריו ולא דרשת ממנו לסדר וממנה כן, תגידי לה שהיא כמו שאר האחים אבל לא כמוהו כי הוא מתקשה יותר מכולם ואפילו תבקשי ממנה לעזור לך לסדר. גם אם היא תכעס ותתמרמר בסופו של דבר היא תבין. הילדה הזו חיה עם אח מיוחד ותצטרך לעבור עוד דברים דומים. העניין הזה יעבור עם הגיל והיא כבר תמצא לעצמה מודל לחיקוי אחר".

מתוך תוכניתה של מיכל דליות, כל יום שישי ב־10:00 ב"רדיו ללא הפסקה"

מה גורם לילדה לסבול מהזיה קבועה לפני השינה? מיכל דליות מייעצת

וגם: כיצד להתמודד עם פעוטה שמחקה את התנהגות אחיה האוטיסט?