אז איך קרה שהטפט – אותו חיפוי שהוגדר במשך שנים כ"לא מעודכן" – הפך שוב לאובססיה של מעצבים, אדריכלים ובעלי בתים עם טעם טוב? בשביל להבין את זה, צריך לחזור רגע להתחלה.
קצת היסטוריה, ברשותכם; הטפטים הראשונים הופיעו בסין של המאה ה־2 לספירה, והיו עשויים נייר אורז מצויר בעבודת יד. מאות שנים אחר כך, הם התפשטו לאירופה – תחילה כמוצר מותרות עבור האריסטוקרטיה, ואחר כך כאופציה נגישה יותר עבור הבורגנות. במאה ה־20 הפכו לטפטי ויניל והנייר לנפוצים בזכות פס הייצור, והם הגיעו כמעט לכל סלון. ואז... נמאסו. נשחקו. נמחקו מהזיכרון לטובת קירות לבנים ומשעממים.
ועכשיו? מהפכת הטפט 2.0!
אם בעשור הקודם עוד נזהרנו מ"להעמיס", הרי שהעשור הנוכחי מבין שדווקא ההדפס, הטקסטורה והצבע – הם אלה שמכניסים אופי אמיתי לבית. הטפט המודרני הוא פרקטי יותר, קל להדבקה ולהסרה, עמיד לניקוי, ובמילים פשוטות: נראה מיליון דולר גם בלי לשבור קירות. הוא מגיע בשלל חומרים, דגמים ואפקטים – מדמוי בטון ועד אי טרופי – ומאפשר לשנות את כל האווירה בחדר ביום אחד.
למה דווקא טפט?
בסלון – לכו על קיר אחד דומיננטי (מאחורי הספה או הטלוויזיה), עם דוגמה שתואמת את שפת העיצוב של הבית. לסגנון מודרני יתאימו גיאומטריות, לפסטורלי – פרחים או ציורים עדינים, ולבוהו שיק – טקסטורות טבעיות או הדפסים אתניים. אם מתחשק לך דרמטיות על- הדביקי את אותו הטפט על 3 קירות לפחות.
אל תפחדו להתפרע; טפט הוא לא התחייבות לכל החיים. זה בדיוק הקסם שבו. תנו לעצמכם הזדמנות לטעום קצת אומץ עיצובי. תופתעו לגלות כמה בוסט של צבע, דוגמה וטקסטורה יכולים לשנות לכם את האווירה בבית – ואפילו את מצב הרוח.
התרעות פיקוד העורף