בשנים האחרונות נדמה כי המרדף אחר חיים ארוכים קיבל תפנית משמעותית. לא עוד התמקדות בכמה שנים נחיה, אלא איך נחיה אותן. יותר ויותר אנשים שואלים: "האם השנים הללו מלוות באנרגיה, בצלילות וביכולת תפקוד, או שמא הן רצופות בהתמודדות עם מחלות כרוניות ושחיקה?".

כאן נכנס לתמונה מושג הלונג'ביטי (Longevity), שהפך מאג'נדה מדעית מצומצמת לתנועה גלובלית המשפיעה על אורח החיים של מיליוני אנשים, גם בישראל.

"המונח לונג'ביטי עבר אבולוציה של ממש", אומרת לילך סרזו, נטורופתית בכירה בחברת ecosupp. "מה שהחל כתחום מחקר ביולוגי שהתמקד בהאטת תהליכי הזדקנות ברמה התאית, יצא מגבולות המעבדה והפך לשיח יומיומי, כזה שמחלחל לעולם התזונה, הכושר, הבריאות הנפשית ואפילו לעיצוב שגרת היום". לדבריה, כיום מדובר בגישה הוליסטית המחברת בין גוף, נפש וסביבה, ושואפת לא רק להאריך את תוחלת החיים, אלא בעיקר להאריך את השנים הבריאות והחיוניות.

לילך סרזו, נטורופתית בכירה בחברת ecosupp (צילום: ארי סרזו)

"פריצות דרך בתחום האפיגנטיקה וחקר המיקרוביום עזרו לנו להבין שהגיל הכרונולוגי הוא רק חלק מהסיפור", מסבירה סרזו. "יותר ויותר אנשים מבינים שיש בידיהם יכולת ממשית להשפיע על 'הגיל הביולוגי' שלהם - באמצעות בחירות יומיומיות".

מה שהחל כטרנד בקרב ביו-האקרים ואנשי בריאות, הפך למגמה רחבה שחוצה גילים, מגדרים ורקעים. רשתות חברתיות, פודקאסטים, קליניקות ייעודיות וחברות טכנולוגיה כולם מאמצים את השיח. המטרה, מסכמת סרזו, אינה רק "להוסיף שנים לחיים", אלא בעיקר "להוסיף חיים לשנים".

בתוך המציאות הזו, סיפורים של אנשים שבחרו לאמץ את עקרונות הלונג'ביטי ממחישים כיצד שינוי הרגלים - גם קטנים - יכול להוביל להשפעה משמעותית על איכות החיים.

לחיות יותר - ולהרגיש טוב יותר: המסע של טל צ'מרינסקי

עבור טל צ'מרינסקי, בת 34 מתל אביב, לונג'ביטי אינו מגמה אלא דרך חיים. כמהנדסת בהשכלתה ויוצרת תוכן דיגיטלי בהווה, היא חוקרת ומרצה על התחום - ובעיקר חיה אותו יום-יום.

"נחשפתי לעקרונות הלונג'ביטי לפני כמעט עשור, אבל בשלוש השנים האחרונות הפסקתי רק לקרוא על זה - והתחלתי לחיות את זה באמת", היא מספרת. הטריגר היה בריאותי: לאחר יותר מעשור של שימוש בגלולות, הפסיקה אותן, ובעקבות כך עצר גם המחזור. בדיקות גילו חוסר איזון הורמונלי ושחלות פוליציסטיות. "הרופאים המליצו לחזור לגלולות, אבל הייתה לי תחושה פנימית שהגוף שלי לא מקולקל - הוא פשוט צריך תנאים אחרים".

טל צ'מרינסקי (צילום: עצמי)

היא שינתה תזונה, שילבה פעילות גופנית, ואחרי כמה חודשים הגוף התאזן מחדש. "עברתי דרך כמה גישות תזונה - ים תיכונית, פליאו, קיטו - ובסוף הבנתי שהשם פחות חשוב. המכנה המשותף הוא אוכל אמיתי: פחות סוכר ופחמימות מעובדות, יותר חלבון ושומן איכותי".

השינוי האמיתי הגיע דווקא ממשבר אישי. "שם הבנתי שאני רוצה לשתף - גם כדי לרפא את עצמי וגם כדי לעזור לאחרים". כך נולד הרצון להנגיש את התחום לקהל רחב.

השינוי הביא תוצאות ברורות: שינה איכותית, רמות אנרגיה גבוהות, עור קורן ותחושת חיוניות. "אני מרגישה ערנית יותר ומתפקדת טוב יותר - ואין את העייפות שהייתה פעם".

אחד העקרונות המרכזיים שלה הוא התאמה לשעון הביולוגי: חשיפה לאור שמש בבוקר, הפחתת תאורה מלאכותית בערב. "האור הוא אחד הביוהאקים הכי פשוטים שיש. הגוף שלנו בנוי לעבוד עם מחזורי האור של הטבע - והחיים המודרניים בלבלו אותו". היא מקפידה גם על אימוני כוח, התקרקעות בטבע ושילוב אור אדום ואינפרא-אדום לשיפור האנרגיה התאית.

למי שרוצה להתחיל, טל ממליצה על שלושה צעדים בלבד: בשעה הראשונה של היום - להימנע מטלפון, לצאת לאור שמש ולתרגל נשימות ותנועה. בסיום היום - להתנתק ממסכים כשעה לפני השינה ולתרגל מדיטציה.

"לונג'ביטי זה לא רק לעשירים", היא מדגישה. "אפשר להתחיל מדברים בסיסיים ופשוטים - אור שמש, שינה טובה, תזונה טבעית ותנועה. זה הבסיס - וזה לא מסובך".

רם שכטר (צילום: אורדוגה, אקליפס)

"בגיל 60 הפכתי לגרסה הכי טובה של עצמי": האיש שמאתגר את חוקי ההזדקנות

רם שכטר, בן 61, עם גיל ביולוגי של 44 בלבד, מקדיש את חייו לתחום הלונג'ביטי. "לא חיפשתי להיות צעיר יותר," הוא מספר, "רק רציתי להמשיך לגלוש כמו פעם".

הטריגר הגיע מהים. שכטר, גולש גלים ותיק, החל לחוש את השחיקה שמגיעה עם הגיל. "בסביבות גיל 50 אתה מתחיל להרגיש ירידה. אותי עניין אם אפשר לעצור את זה - או אפילו להפוך את המגמה". הסקרנות הובילה אותו לעולם הביו-האקינג, שהפך לניסוי אישי עמוק שהשפיע על כל חייו. "אחרי כמה חודשים הרגשתי כמו שלא הרגשתי מעולם. לא רק טוב - טוב יותר מגיל 20".

כדי לוודא שלא מדובר באפקט פלצבו, הוא עבר בדיקות עומק גנטיות וביולוגיות. התוצאות היו חריגות לטובה: גיל ביולוגי נמוך ב-17 שנה, גיל עצמות של בן 26, רמות דלקת כמעט אפסיות. "שם הבנתי שזה אמיתי".

אחת הטעויות הגדולות, לדבריו, היא האמונה שדעיכה בלתי נמנעת. "מי אמר שבגיל 50 צריך לדעוך? אצלי קרה בדיוק ההפך". הוא מדגיש את חשיבות שגרת הבוקר: שתיית מים, חשיפה לאור יום, פעילות קלה - ודחיית קפה וטלפון. "כשמתחילים את היום נכון, הגוף נרגע, הדלקות יורדות - וזה משנה חיים".

שכטר אינו חוסך ביקורת גם על טרנדים בתחום. "צומות ארוכים, למשל, יכולים לפגוע במסת השריר - אחד הגורמים החשובים ביותר לאריכות ימים". הוא ממליץ להתחיל בקטן: "לונג'ביטי מתאים גם לעצלנים. יש הרבה קיצורי דרך - אימון ספרינטים קצר יכול להיות יעיל יותר משעות של ריצה".

"אם אנשים מתלהבים ממהפכת ה-AI", הוא אומר לסיום, "שיחכו לראות את מהפכת הלונג'ביטי. זו מהפכה שנוגעת ישירות באיכות החיים של כולנו".

פריידי מרגלית ואלימור הניג (צילום: עוז מועלם)

"גן עדן זה כאן - וגם בגוף": המסע של פריידי מרגלית ואלימור הניג אל הלונג'ביטי

פריידי מרגלית (45) ואלימור הניג (49), זוג נשוי המתגורר בהוד השרון, לא רק חולקות חיים משותפים ושלושה ילדים מתבגרים - הן חולקות גם שליחות. פריידי, מייסדת שיטת המטאיזם, ואלימור, מנכ"לית "מרחב מודעות", מובילות גישה ייחודית לחיים ארוכים ואיכותיים, המשלבת תודעה, גוף ואורח חיים מדויק.

"המציאות שאנחנו חווים אינה מתרחשת 'בחוץ'", מסבירה אלימור, "אלא היא השתקפות של מה שמתרחש בתוכנו, בדפוסים הלא מודעים שמנהלים אותנו".

למרות שהעיסוק בתודעה עמד במרכז חייהן, הן גילו את עולם הלונג'ביטי רק בשלב מאוחר יחסית. "במשך שנים היינו 'בטטות כורסה'," הן מודות בחיוך. "לא עסקנו בספורט ולא חשבנו במונחים של אריכות ימים". נקודת המפנה הגיעה עם גיל המעבר - שומן בטני, ירידה באנרגיה ותנודות הורמונליות. "זה היה הטריגר שפתח לנו דלת לעולם חדש לגמרי".

מאז, שגרתן כוללת אימונים יומיומיים, תזונה מדויקת ותוספי תזונה, לצד עבודה פנימית מתמדת. "לטפל רק בגוף זה לא מספיק", הן מדגישות. "גוף ונפש הם מערכת אחת". אצל אלימור, השינוי היה גם נפשי עמוק: "כסובלת מהפרעת חרדה, חוויתי עומס מנטלי משמעותי. השילוב בין עבודה תודעתית לאורח חיים בריא העניק לי שקט פנימי".

לתפיסתן, המפתח האמיתי לאריכות ימים טמון במיינדסט. "מה שמזקין אותנו זה ויתור, פשרה וחיים בלי תשוקה", הן אומרות. "אנחנו לא פאסיביים בתהליך הזה - אנחנו יכולים להשפיע עליו".

למי שרוצה להתחיל, הן ממליצות לא לשנות הכול בבת אחת: "התחילו בהסתכלות פנימה. הבינו שהמציאות - ואפילו הגוף - הם השתקפות של התודעה".

"מעולם לא נראיתי טוב כל כך", אומרת פריידי בחיוך. "ואם להאמין למה ששמענו מאנשים בני 70, זה רק הולך ומשתבח".

עבורן, לונג'ביטי הוא לא יעד, אלא דרך חיים. דרך שמתחילה בתודעה, ממשיכה בגוף, ומובילה לחיים מלאים, ארוכים - ובעיקר, חיים באמת.

להוסיף חיים לשנים: האנשים שמשנים את חוקי ההזדקנות

משינויים קטנים בהרגלים ועד מהפך של ממש: האנשים שבחרו לקחת אחריות על הבריאות שלהם – ומספרים איך עולם הלונג’ביטי משנה את הגוף, האנרגיה והחיים