סוכות הוא אולי החג היחיד שבו אנחנו הופכים את החוץ לחלק רשמי מחיי הבית. שולחן האוכל יוצא לגינה או למרפסת, הארוחות מתקיימות באוויר הפתוח והצמחייה הופכת לחלק מהאירוח. אבל הרעיון של לחיות ולארח בחוץ כבר מזמן לא מוגבל לשבעת ימי החג.
אחד הביטויים לכך הוא המעבר מפינות ישיבה פשוטות בחצר לחללי חוץ שמתוכננים כמעט כמו חדר בתוך הבית. בפרויקט של המעצב אלעד כהן, בשיתוף ארטפרו, הרעיון קיבל צורה של מבנה המזכיר חממה אירופאית – מעטפת של זכוכית ופרופילי ברזל דקיקים, שבתוכה ניצב שולחן אירוח גדול.
המבנה ממוקם בתוך גינה בוגרת, כך שהצמחייה הופכת לחלק מהחלל ולא רק לנוף הנשקף ממנו. מפתחי הזכוכית הגדולים מכניסים אור טבעי ומאפשרים למבט להמשיך אל הגינה, בעוד פרופילי הברזל הכהים מחלקים את המעטפת למסגרות ומדגישים את הקשר בין המבנה לסביבה.
החיבור לסוכות כמעט מתבקש. לא מדובר בסוכה במובן ההלכתי או המסורתי, אלא בפרשנות עיצובית לרעיון של יציאה מהבית והתקרבות אל הטבע. ההבדל הוא שכאן לא צריך לפרק את המבנה כשהחג מסתיים.
חדר, אבל לא ממש בתוך הבית
הבחירה בברזל ובזכוכית מאפשרת ליצור חלל מוגדר מבלי לנתק אותו מהגינה. המפתחים הגדולים ניתנים לפתיחה, וכשהם פתוחים הגבול בין אזור האירוח לבין החוץ כמעט נעלם.
גם בפנים נשמר הדגש על אירוח. במרכז המבנה ניצב שולחן ארוך שמיועד לארוחות גדולות, ומעליו גופי תאורה שחוזרים לאורך החלל. לצד אזור האוכל תוכנן אזור ישיבה נוסף, שמאפשר להישאר במרחב גם אחרי שהארוחה מסתיימת.
הברזל, בניגוד למעטפת השקופה, אינו מנסה להיעלם. הפרופילים הכהים הם חלק מהעיצוב ומייצרים ניגוד מול הירוק שמקיף את המבנה. בכל אחת מהחזיתות מתקבלת למעשה תמונה אחרת של הגינה.
לדברי ארטפרו, השינוי באופן שבו מתכננים את שטחי החוץ נובע בין היתר מהרצון להפוך אותם למרחבים שימושיים יותר. "אנשים כבר לא מסתפקים בשולחן וכמה כיסאות מתחת לפרגולה", מסבירים בחברה. "הם רוצים ליצור בגינה חללים של ממש – לארח, לאכול ולבלות בהם – אבל עדיין להרגיש את הצמחייה ואת האור מסביב".
במובן הזה, המבנה הוא לא בדיוק חדר בבית ולא בדיוק פינת ישיבה בגינה. הוא יוצר אזור ביניים, שבו אפשר ליהנות מהתחושה של להיות בחוץ, אבל עם מעטפת, תאורה ותנאים שמאפשרים להשתמש בו לאורך השנה.
וזה אולי החיבור המעניין ביותר לסוכות: במשך שבוע אחד אנחנו מוציאים את החיים אל מחוץ לבית. כאן, במקום להחזיר את שולחן האוכל פנימה בתום החג, אפשר פשוט להשאיר אותו בין העצים.