אומרים שאמא ובת יכולות להיות החברות הכי טובות, אבל מה קורה כשהן גם הופכות לשכנות? בפרויקט מגורים יוצא דופן באזור השרון, אמא ובת מתגוררות בשני בתים נפרדים על אותו שטח פסטורלי. הן חולקות את הנוף, את הקרבה המשפחתית ואת האפשרות לקפוץ זו לזו לקפה, אבל בכל הנוגע לעיצוב הבית, לכל אחת מהן יש אישיות משלה.
ההבדלים האלה ניכרים במיוחד במטבחים. שניהם תוכננו ועוצבו על ידי גלריית פשטות מטבחים, שניהם משלבים נגרות בהתאמה אישית, עץ טבעי, פרטי פליז ונגיעות תעשייתיות, אבל התוצאה שונה כמעט לחלוטין; האחד בהיר, רומנטי ומלא אור, והשני כהה, עשיר ובעל נוכחות דרמטית. דווקא ההשוואה ביניהם חושפת כמה מהעקרונות המעניינים בעיצוב המטבחים כיום: החזרה לצבע, הרצון להכניס חומרים טבעיים הביתה וההבנה שהמטבח כבר מזמן אינו רק מקום שבו מכינים ארוחת ערב.
המטבח הירקרק: כשהכפר פוגש את השיק האירופי
בבית הראשון נבחר גוון ירוק בהיר ועדין לחזיתות המטבח. לא ירוק זית כבד ולא ירוק בקבוק דרמטי, אלא גוון רך שמכניס צבע לחלל מבלי להשתלט עליו. לצד תקרת העץ המשופעת, קורות התקרה הבהירות והאור הטבעי שנכנס מהחלונות הגדולים, מתקבלת תחושה של בית כפרי אירופי, כזה שנראה כאילו צמח באופן טבעי מתוך הנוף שסביבו. חלונות הברזל השחורים מוסיפים ניגוד מעניין לרכות של הארונות. רצפת האלון מעניקה חמימות, ומשטחי העבודה הבהירים שומרים על תחושה אוורירית. אבל מה שהופך את המטבח הזה למעניין במיוחד הם דווקא הפרטים הקטנים: צירים גלויים, ידיות פליז, כיור לבן בעל חזית מחורצת ומכשירי חשמל בגוון שמנת.
במקום לנסות להסתיר כל פרט טכני מאחורי חזיתות חלקות, המטבח חוגג את המראה של עבודת הנגרות ואת האופי של כל רכיב. התוצאה אינה מרגישה כמו מטבח חדש שיצא מקטלוג, אלא כמו חלל עם סיפור ובמרכזו, במקום אי גדול שממלא את החלל, ניצב שולחן עץ עגול עם כיסאות בגוני עץ ושמנת. הבחירה הזאת משנה את כל האווירה. השולחן אינו רק משטח עבודה נוסף, אלא מקום שמזמין לשבת, לשתות קפה, לאכול ולדבר. הוא מחזיר למטבח משהו שכמעט נשכח בעידן האיים העצומים: אינטימיות.
המטבח הכהה: מי אמר שגרפיט לא יכול להיות חמים?
כמה צעדים משם, בבית השני, מתגלה עולם עיצובי אחר לגמרי. כאן נבחר גוון גרפיט עמוק לחזיתות המטבח, כזה שמעניק לחלל נוכחות חזקה כבר במבט הראשון. לכאורה, הבחירה בארונות כהים הייתה יכולה לייצר תחושה כבדה, אבל השילוב עם משטחי אלון, רצפת עץ חמימה, קירות אבן טבעית ואור יום נדיב משנה את התמונה. במקום מטבח קר ומנוכר מתקבל חלל עשיר בטקסטורות, שמרגיש כמו שילוב בין בית כפרי לבין לופט אירופי מוקפד. האי המרכזי כולל משטח עץ רחב ומקומות ישיבה, ומאפשר למטבח להשתלב בחיי הבית ובאירוח. לצדו תוכננה יחידת עבודה ואחסון הפונה אל חלל המגורים, עם מגירות, ידיות ונישת עץ פתוחה שמעניקות לה מראה של רהיט עצמאי. גם כאן פרטי הפליז ממלאים תפקיד חשוב. הם שוברים את הכהות, מוסיפים נקודות אור קטנות ומדגישים את עבודת הנגרות. קמין שחור, מדפים פתוחים וגופי תאורה מזכוכית ומתכת משלימים את המראה. זהו מטבח שלא מנסה להיות בלתי נראה. להפך, הוא הופך לאחד האלמנטים המרכזיים בעיצוב הבית.
אז מה אפשר ללמוד משני המטבחים האלה?
אולי השיעור החשוב ביותר הוא שאין נוסחה אחת למטבח יפה. שני המטבחים חולקים שפה עיצובית דומה, ובכל זאת כל אחד מהם מייצר תחושה אחרת לחלוטין. הראשון מוכיח שצבע אינו חייב להיות נועז כדי להכניס אישיות הביתה. גם ירוק מעודן יכול להפוך מטבח למעניין יותר ממטבח לבן סטנדרטי. השני מוכיח שארונות כהים אינם בהכרח מקטינים או מכבידים על החלל, בתנאי שמאזנים אותם באמצעות אור, חומרים טבעיים ומשטחים חמים.
בשני המקרים בולטת גם החזרה לפרטים בעלי אופי: פרזול גלוי, ידיות מיוחדות, עץ בעל מרקם מורגש ואלמנטים שנראים כאילו נבחרו ונאספו לאורך השנים. זו גישה שמתרחקת מהמראה האחיד והסטרילי ומבקשת לייצר בית אישי יותר.
התרעות פיקוד העורף