הביסטרו השכונתי "פניני לילוש" נראה כמו סלון ביתי ונוסטלגי, אבל בלי גינוני הקיטש. למעלה נברשת מקסימה של פעם, וילון תחרה גבוה, שלט סולידי המקבל את פני הנכנסים ב"וולקאם" ומוזיקה רכה ונעימה ברקע. על הקיר יש פוסטר של "החלונות הגבוהים".

צפוף פה, ב"לילוש". כל כך צפוף, שאנחנו שומעים כל פרט בשיחה של בני הזוג שיושבים לצדנו (והם מאזינים בקשב רב לוויכוחים בינינו). מתברר שמדובר בבני זוג שהתארסו לא מזמן, והם מאוהבים עד כלות וסביבם חגים פרפרים. מרגש, באמת, והיינו שמחים לשמוע יותר, אלמלא הגיע האוכל, וכולו ריחות מענגים.

התפריט האיטלקי כאן בסיסי למדי, אבל עם טוויסטים משעשעים והברקות קולינריות צנועות, שיוצרים מנות צבעוניות, מגרות לעין וטעימות עד מאוד. למשל, כאנפס רוקפור (29 שקל): על גבי פרוסת לחם מונחים טחינה גולמית, גבינת רוקפור, תפוח עץ, ארוגולה, מעט דבש ו־ EVOO . אף אחד כאן לא שואל מה פשר האותיות הלועזיות, ואולי לא צריך להגזים בפרשנות המסתתרת מאחוריהן - בסך הכל מדובר ב־ Extra Virgin Olive Oil , אבל הטעם המתקבל מעירוב של כל חומרי הגלם האלה, שלכאורה פחות מתחברים זה לזה באופן טבעי, הוא גן עדן.

גם פניני ברזי (26 שקל למנה קטנה) טעים בצורה המנוגדת לחוק, ובו מצאנו שילוב מעט הגיוני יותר - גבינת ברי, עגבניות, ארוגולה ושמן כמהין. המלצר המקצועי והאדיב קצת בלבל אותנו עם ההמלצות החד־משמעיות שלו לטעום מהמרקים ("הם מנות הדגל שלנו. לא, אתם חייבים"), ורק כשטעמנו את מרק הקובה מינסטרונה (42 שקל) הבנו מדוע: הקובה ממולאים על ידי – כך נכתב בתפריט – "שושנה ארז מירושלים".

מתברר שהגברת יודעת את העבודה: הם עשירים, נדיבים, רכים ומענגים עד למאוד. נעים להכיר, בואי מתישהו לתל אביב, נראה לך את העיר. כל כך נהנינו, שהיינו מחויבים להשתכנע גם לגבי המנה הנוספת שהציע המלצר – פסטה דונלדאקי (52 שקל). אז אומנם דונלד דאק הוא ברווז, אבל כאן חסו על נשמתו ומגישים בשר ושומן אווז המבושלים בדבש ובברנדי, ויחד עם גזר, שמנת ופרמזן מתקבלת מנה משמינה מאוד, חורפית מאוד, טעימה מאוד ומנחמת מאוד. עם כל כאב הלב על האווז, גם נילס הולגרסון היה מסכים.

ארבעה וחצי כוכבים

"פניני לילוש", פרישמן 73 , תל אביב,
5291852 – 03

צבעוני, טעים ומגרה עם טעם גן עדן - רוצו לאכול ב"פניני ללוש"

התפריט האיטלקי של "פניני לילוש" בסיסי למדי, אבל יש בו טוויסטים והברקות קולינריות. לא על הפסטה לבדה