"הבשורה הטובה היא שיש לכם ילד מתוק עם אופי חזק מאוד - כל מה שהוא רוצה זה לקבוע ולהחליט. אני מאמינה שאפשר להגיע לפשרה: אני הייתי נותנת לו את הזכות לקבוע בשעות היום, כלומר הייתי נותנת לו אופציה להחליט בין מצבים שמתאימים לו במהלך היום, בין שתי חלופות מוגדרות מראש, כדי לתת לו את התחושה שהוא מחליט, אבל לא בשעות הלילה – אז הילד לא יקבל את מה שהוא רוצה כי זה לא טוב לו. מרוב שהוא רוצה שליטה, הוא מאבד שליטה על עצמו, וכתוצאה מכך בוכה וצורח.
"זה מצב לא נעים, אבל לפעמים צריך לתת לילד לבכות כשאנחנו שם איתו - מנחמים אותו ולא משאירים אותו לבד. הרי יש רגעים שבהם אנחנו מצליחים לעמוד על שלנו, בטוחים בעצמנו ולא נותנים לילד את מה שהוא רוצה. לדוגמה, אנחנו לעולם לא ניתן לילד לנסוע לא חגור או להחזיק את ההגה בזמן שאנחנו נוהגים. כלומר, יש מקומות שבהם אנחנו מצליחים די בקלות לעמוד בפני הבכי הקורע לב שלהם. ולמה? כי אנחנו סגורים על עצמנו.
"כי אנחנו בטוחים שאנחנו צודקים ופועלים לטובתם. אותו הדבר צריך להיות עם השינה - הילד הזה צריך להבין שהוא יכול לישון רק במיטה שלו. עם זאת, אני מזמינה אתכם להיות שם איתו ברגע המשבר כדי לשמור עליו ולנחם אותו ולהקל עליו. אל תשאירו אותו לבד עם הקושי שלו. תהיו שם ותגידו לו: 'אתה יכול, אתה תתגבר, אנחנו יודעים, ואנחנו נחכה פה איתך עד שזה יקרה'. בסוף זה יקרה”.
"תשובתי תהיה קצרה וברורה מאוד. אל תחכי, אפילו לא רגע. את צריכה לטפל בה מיד. תזכרי את מה שאני אומרת לך: בעיות קטנות, שאינן מטופלות, הופכות עם הזמן לבעיות גדולות מאוד. נכון להיום החרדה של בתך לא חריגה במיוחד, אבל אנחנו לא יכולות לדעת כיצד היא תתפתח בעתיד. אני חושבת שאת צריכה לערב איש מקצוע, ומהר".
"סבתא יקרה, אין מצב שילד בן 8 לא מבין את המצב. אני חושבת שהוא לא שואל שאלות כי בתחושה שלו, עדיף לא לשאול. אל תחכי שייפול לו האסימון, דברי איתו עכשיו. אני תמיד בעד לדברר לילדים את המציאות, גם כשהיא לכאורה מורכבת. את יכולה להגיד לו: 'לפני מיליון שנים אני וסבא היינו נשואים ומאוהבים, עד שכבר לא הסתדרנו ונפרדנו'. זה סיפור, רק סיפור, לא מעבר לזה".
התרעות פיקוד העורף