לאחרונה אני שמה לב לשינוי בהתנהגות של נכדי בן ה־7. בכל פעם שהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה, כאילו יוצא ממנו הענק הירוק. יש לו התקפי זעם, הוא צועק ומקלל ולפעמים אפילו מרים יד על ההורים שלו. בבית הספר הוא מצליח להתאפק ולהיות אסוף יותר, וגם אצלי יש הרבה פחות בלגן מאשר בבית הוריו, אבל עדיין השינוי הזה קיצוני כי באמת מדובר בילד מקסים. מאיפה זה מגיע?

“באופן כללי זה יכול לנבוע מהמלחמה – אנחנו מפנקים את הילדים יתר על המידה, והם נמצאים עכשיו בתקופה איומה. היום אנחנו יודעים שהילדים של היום הם ילדי מלחמה, וזה עוד לפני שדיברנו על ההשפעה של הקורונה. יש אזעקות, יורדים למקלטים. גם אם הוא לא שומע דברים בבית, מספיק שהוא שומע דברים בחוץ ומחבר אותם בראש שלו. שומע את המילה ‘חטופים’, ומבין שבעולם הזה חוטפים גם ילדים – תקשיבי, זה נורא. אם את שואלת מאיפה זה מגיע, אז זו התשובה".

"אני שומעת על ילדים מאוד אגרסיביים, שומעת על רגרסיות בהתנהגות. ככה זה כשמגדלים ילדים באווירה של מלחמה, ויהיו לזה עוד השפעות, אין לי ספק בכלל. אני רוצה לשפוך אור על חלק נוסף בסיפור: הילד מצליח להתאפק בבית הספר וכשהוא אצל סבתא שלו, ולהיות מווסת רגשית. מול ההורים שלו הוא מרשה לעצמו יותר, ולא פעם הסיטואציה הזו עלולה לבלבל את ההורים. הם מבינים שלילדים מאוד קשה, והתנאים היום לגידול ילדים גם הם קשים, ובגלל שהילד מהמם, אז אם קורה לפעמים שהוא מתנהג ככה, הם מכילים את זה באופן כזה שהילד לומד שהוא יכול להרשות לעצמו".

"מול ההורים הילד לא מצליח לגייס את אותו איפוק שהוא מגייס אצל סבתא או בבית הספר. אני לא יכולה לגרום לילד לא לדבר אליי בצורה לא יפה, או לא לבעוט בשולחן, או לא לדחוף את אחותו בכל פעם שהוא מתעצבן. התגובה שלי צריכה להיות כזו שתלמד אותו, אחרי ארבע־חמש פעמים שאני מגיבה בדיוק באותו אופן, שלא כדאי לו. כדי להבין מה בדיוק צריך לעשות אני ממליצה לפנות להדרכת הורים, שתוכל לבנות תגובה נכונה בהתאם לגיל ההורים, הערכים של הבית, הטמפרמנט של ההורים והטמפרמנט של הילד והאחים בבית. הדרכת הורים זו ההתאמה הכי מדויקת להורים כי יש לא מעט אפשרויות להגיב לעניין”.

אני אב לילדה בת 5 שעדיין משתמשת במוצץ בלילה. אני ואמא שלה גרושים, וביום ההולדת האחרון שלה היא אמרה שהיא רוצה להיגמל מהשימוש במוצץ, אבל בשעות הערב היא מצאה את עצמה בוכה וביקשה מוצץ, ואמא שלה לא עמדה בזה ונתנה לה. מה עלינו לעשות כדי לסייע לה להיגמל מההרגל הזה?

מוצץ NUK SENSITIVE (צילום: יחצ)

“לתפיסתי, הטעות הראשונה הייתה שהיו עוד מוצצים בבית. אם אתם נחושים בדעתכם, ורוצים שהילדה תלך לישון בלי מוצץ, אתם קודם כל צריכים להבין שזה ברור שיהיה לה קשה כמה ערבים ברצף. השאלה היא, איך לי כהורה יש כוחות להתמודד עם הקושי של הילד שלי? האם אני הורה חזק, או הורה חלש, בלי עמוד שדרה, שלא עוזר לילד להתמודד?"

"לא סתם קוראים לזה ‘גמילה’ – זה כמו גמילה מסמים, וזה לא פשוט לילדים. ברגע שאתם אומרים לה ‘בלי מוצץ’, אז שלא יהיו מוצצים בסביבה. אתם יכולים להגיד לה שאתם תתרמו את המוצצים שלה לילדים שאין להם, ולשים אותם בארגז, ואז להבין שהולכים להיות לכם כמה ערבים לא פשוטים, אבל בסוף זה יסתדר".

"כשהורים לוקחים החלטה שגורמת לילדים איזה סוג של הגבלה, כמו למשל כשעוברים דירה, כשנולד אח, כשגומלים מחיתול או מוצץ, כשמתגרשים – זו החלטה הרת גורל עבור הילד, וההורים צריכים להיות בטוחים בעצמם בעשייה של הדבר. אחרת יהיה מאוד קשה לבצע את זה. ואני רוצה להעלות פה עוד נקודה: אם הילדה מבקשת מוצץ רק בלילה, וזה לא פוגע לה בשיניים, אז מה זה מפריע לנו? כן, יכול להיות שהיא תיגמל בגיל יותר מאוחר, כשהיא תלך לישון אצל חברה, או תיסע לטיול מחוץ לבית ולא תרצה לבוא עם המוצץ, אבל בסוף היא תיגמל".

"אם האם מרגישה שהיא לא מסוגלת לעמוד בזה, ולילדה מאוד קשה והיא סובלת, אז אתם גם יכולים לגמרי לשחרר. הרי זה לא שהילדה תגיע עם זה לצבא. אתם צריכים לקבל החלטה חינוכית ולפעול לפיה".

סייעה בעריכת הכתבה: עדן בן ארי

ממה נגרמים התקפי הזעם של הילד ואיך לגמול ממוצץ? | מיכל דליות מייעצת

ממה נגרמים התקפי הזעם של הילד, ואיך גומלים ממוצץ כשהילדה מתחרטת בערב?