האם זה מסוכן? בדרך כלל כן, כי אם השאריות (הצואה) נשארות במעיים זמן רב, הגוף סופח מהן נוזלים, ואז קשה להוציא אותן החוצה מן הגוף, מה שגורם למאמצים וסיכון מוגבר לטחורים, ולפציעות כולל דימומים בחלק הסופי של המעיים שלנו.
המאזינה בתכנית הרדיו של התזונאית ב-103FM ביקשה לדעת האם פרוביוטיקה יכולה לסייע לה, והתשובה היא – ממש לא בהכרח! הייתי אפילו מגדירה ואומרת שברוב המקרים פרוביוטיקה לא תעזור ואינה הפתרון.
ולמה? כי יש למצוא את הסיבה לעצירות ואז לטפל בה. אם הסיבה היא חוסר מים, הפתרון הוא לשתות יותר מים, ולא פרוביוטיקה כמובן. אז סיכמתי לכם את הגורמים הנפוצים לעצירות:
גנטיקה: עצירות נגרמת לפעמים מעצלות מעיים גנטית - המעיים ארוכים יותר או זזים לאט יותר, מלידה, וגם נפוץ יותר במשפחה. במקרה זה הפתרון אינו פרוביוטיקה אלא כמוסות של צמחי מרפא שעוזרות להגברת הפריסטלטיקה במעיים (קצב תנועתיות המעי).
חוסר מים בתפריט זו הסיבה העיקרית לעצירות אצל אנשים. הגוף סופח את כל הנוזלים מתוך הצואה, ואז נוצר גוש קשה ויבש שכואב להפריש אותו החוצה. הפתרון – להכפיל את כמות המים ששותים, ובנוסף להוסיף כוס מים קרים על הבוקר, ואחר כך להקפיד על שתיה מרובה.
חוסר סיבים תזונתיים משפיע על מערכת העיכול גם כן. הסיבים מתנפחים במעיים וגורמים ליצירת צואה אחידה שגורמת למעיים להתכווץ ולפעול. לא מדובר רק בירקות הפעם, אלא דוקא בסיבים מסוג אחר כמו שיש בלחם מלא, שיבולת שועל, פייבר-1, ברנפלקס. אפשר לנסות להוסיף מנה נוספת של אחד מהם במשך היום וגם לשתות הרבה. בדרך כלל כמות גדולה של ירקות מונעת עצירות, אבל אם זה לא קורה, אם רוצים אפשר להוסיף ישירות סיבים תזונתיים כמו סובין חיטה, אבל זה פחות טעים
חוסר שמן בתפריט משפיע על פעולות המעיים. השמן "משמן" את המעיים ועוזר לפעילות תקינה, אז במקום טחינה בסלט צריך להוסיף 2 כפות שמן זית איכותי, פעמיים ביום כל פעם כף (כן כן לא כפית אלא כף) לסלט.
אז לפני שרצים לבזבז כספים על כמוסות שאינן בהכרח הפתרון, כדאי לבדוק קודם מה הבעיה המקורית שגרמה לעצירות, ולהתחיל עם הטיפול המתאים. כל טיפול אמור לעזור תוך יום או מקסימום יומיים כך שהבדיקה על עצמכם לא אמורה להיות בעייתית או ממושכת.
התרעות פיקוד העורף