הבת שלי, בת ה־11, לא הולכת לישון בזמן. אני רואה אותה ערה לפנות בוקר חמישה ימים בשבוע. מה לעשות?
"אני רוצה לחדד את רעיון השליטה: אין לנו שליטה בילדים. אומרים 'תרים' – הוא לא מרים; 'תפני' – היא לא מפנה. יש לנו שליטה רק על עצמנו, ולכן את צריכה לכוון את השאלה לעצמך: מה את עושה? ומה שאת צריכה לעשות הוא להחליט מה זה 'בזמן' מבחינתך. בררי מה קורה. שאלי אמהות של ילדות אחרות באיזו שעה הן הולכות לישון, כי אם ילדים לא ישנים בלילה – הם במסכים. שאלי אותה: מה עשית כל הלילה? זאת הרי לא ילדה שיוצאת לבילויים בלילה. יש לילדים חופש בחירה, אבל את יכולה להחליט שבחצות, למשל, הילדה הולכת לישון, וכך תחזירי לעצמך את השליטה ואת כבודך. אם את רוצה שהילדה תלך לישון בשעה מסוימת, ודאי שהטלפון שלה עובר אלייך בשעה זו, ודאי שהראוטר מכובה. אל תעשי זאת מאחורי גבה. אמרי לה ישירות: 'זה לא נכון בעיניי – את צריכה לישון'".

בתי בת ה־9 מקסימה, טובה וחכמה, אבל גם מעופפת – היא מאבדת חפצים. אני צריכה להזכיר לה לסדר את התיק ולקחת את הטלפון לבית הספר, ומרגישה כמו המזכירה שלה. אני כל הזמן מעירה לה ולפעמים גם מתעצבנת, וזה לא עוזר. כיצד אסייע לה להתארגן בעצמה?
"אני מדמה את האחריות לכיסא: כשאני יושבת עליו, הוא תפוס. כשאקום, יהיה זמן שבו הכיסא יהיה ריק, ורק אחר כך הילד יבין שכדאי לו לשבת עליו. כשאני דואגת שמשהו יקרה, אז אני לוקחת אחריות ומזכירה. בזמן הזה, אין סיכוי שהילדה תזכור בעצמה. בשביל מה? כשאקום מה'כיסא' הזה, אומר לה: 'עם הזמן תזכרי בעצמך לקחת אחריות על הדבר הזה'. בתחילה הכיסא יהיה ריק, והיא תשכח את הדברים שלה, ועשויה לחזור הביתה עצובה. יכול להיות שלאחר שבוע היא כבר תזכור לקחת את הדברים. זאת, אלא אם יש לה קשיי קשב וריכוז. ייתכן שזה המקרה, ואז יש צורך בהדרכת הורים עם מומחית לנושא".

לבתי בת ה־6 יש בעיה בדחיית סיפוקים. קשה לה לחכות בסבלנות לכל דבר. היינו בחופשה באילת, והיא ביקשה צעצוע שהבטחנו לה, אבל מרגע ההבטחה היא לא הייתה מסוגלת לחכות לזה. כבר לא בא לי לקנות לה את המתנה. מה עושים עם זה?
"קודם כל, לרחם עליה, כי קשה לה עם האימפולסיביות הזאת – זה שוטף אותה וכמעט שלא בשליטתה. כשזה קורה, גם לך קשה להתאפק – את לא מצליחה שלא להגיב אליה, והדבר נעשה הדדי. את רוצה לעזור לבת שלך ולייצר שינוי כדי שיהיה יותר נעים, ולסייע לה להפסיק להתנהל כך. אנחנו רוצים לעזור לה לחזק את השריר של האיפוק – כמו בחדר כושר. עלייך להחליט: מהיום, כשלילדה יהיה קשה לדחות סיפוק והיא תתחיל לנדנד, אלטף אותה ואומר לה 'זה יקרה יותר מאוחר'. זאת המנטרה שלך. אני רוצה שאת תגיבי באופן שלא יעליב אותה, לא ישפיל אותה ולא יוכיח לה כמה שהיא לא בסדר – זה מה שיעזור לה עם הזמן להתאפק. היי קצרה ועניינית, והעבירי אהבה עם נחישות".

הבנות שלי, בנות 8 ו־5 וחצי, אוהבות לצפות בקליפים של כוכבות פופ כמו נועה קירל, לרקוד כמוהן ולחקות אותן. הן רוצות להתלבש כמוהן, בחולצות בטן. איך אני יכולה לחנך אותן להיות יותר צנועות?
"התשובה לכך היא לשים גבולות. את צריכה לקחת את שתיהן ולשאול אותן: 'בת כמה נועה? נכון שהיא כבר גדולה? היא לא כמוכן, ולא הולכת לגן או לבית הספר. גדולות יכולות ללכת עם חולצות בטן – אבל אתן לא. אנחנו חושבים שזה לא נכון שילדות יתלבשו כמו מבוגרים, כמו שאתן לא נוהגות ולא שותות יין. כשתהיו גדולות תבינו יותר. בינתיים נקנה לכן בגדים נהדרים, אבל לא חולצות בטן'. במשפחה שלכן יש שתי קומות: קומת ילדים וקומת מבוגרים. הזכויות של כולכם זהות, אבל לא הכל מותר לילדות לעשות. וזה המסר: אנחנו לא מסכימים לכן, כי ילדים אינם מבוגרים".

איך גורמים לילדה ללכת לישון בזמן | מיכל דליות מייעצת

אני רואה את הבת שלי ערה לפנות בוקר חמישה ימים בשבוע. מה לעשות? וגם: כיצד אסייע לבת 9 להפסיק לעופף ומה עושים עם קושי בדחיית סיפוקים?