הילד שלי, בן 3 וחצי, חכם ומתוק, אבל פשוט לא סופר את החוקים שלנו. למשל, הוא יודע שאסור לקחת ממתקים בלי רשות, ובכל זאת אנחנו מוצאים אותו מתחת לשולחן מנשנש. מה עושים?
"הילד שלך הוא לא 'רע' ולא 'עושה להכעיס' – הוא פשוט פעוט עם טמפרמנט חזק, נועז ואמיץ. בסרגל הכוחות הוא נמצא ב־9. הוא לוקח את הממתק כי הוא רוצה אותו עכשיו, והרצון שלו פשוט גובר על מה שאמא ואבא אמרו. חשוב שתביני: לילדים בגיל הזה אין יכולת חשיבה מופשטת. כשאת אומרת לו 'ממתקים זה לא בריא', זה מעניין אותו כקליפת השום. הוא חי את הכאן ועכשיו. אם תמשיכי רק להגיד לו 'לא' ובסוף הוא ישיג את שלו, הוא ימשיך לדרוש ולבדוק גבולות. הפתרון: תני לו להרגיש חזק ומשפיע במקומות שמתאימים לך. תני לו לבחור בין שתי חולצות, או לקבוע מה נאכל לארוחת ערב מתוך שתי אפשרויות. ככל שתיתני לו לקבוע בדברים המקובלים עלייך, הצורך שלו 'לגנוב' שליטה במקומות אסורים יפחת".

בני בן ה־10 מקלקל את האווירה בכל בוקר. הוא מתעקש ללבוש בגדים שלא מתאימים לעונה או לבית הספר, ואם אני לא מסכימה, הוא לא יוצא מהבית. בסוף אני תמיד נשברת ומוותרת. מה לעשות?
"סליחה שאני אומרת לך את זה ככה, אבל למה את כזו פראיירית? את אובדת עצות ומתוסכלת כי את פשוט לא שומרת על כבודך. את מחלישה את עצמך מולו בכל בוקר מחדש. אם את יודעת מראש שבסוף את נשברת ומסכימה – למה את מתווכחת איתו בכלל? בכל פעם שאת מנהלת ויכוח שאת יוצאת ממנו מפסידה, את מלמדת אותו שהמילה שלך אינה מילה. הילד כבר בן 10. הפסיקי להתווכח על דברים שלא שווים את זה. אם החלטת שהבגד הזה הוא 'ייהרג ובל יעבור' – עמדי על שלך. אבל אם את יודעת שתשתכנעי, שחררי מראש. תגידי לו: 'תחליט לבד'. התחילי לשמור על הכבוד שלך והפסיקי להיות פראיירית של ילד בן 10".

יש לי שלושה ילדים, והקטן, בן ה־4, משתלט לכולנו על החיים. הוא מפונק וצמוד אליי בטירוף, אבל באופן מפתיע – כשאני לא בבית הוא מתנהג פיקס. איך זה הגיוני?
"זה הכי הגיוני בעולם, וזה רק מוכיח שהבעיה היא אצלך. אם הוא יודע להתנהג מצוין עם אחרים, סימן שהוא מבין היטב מהם חוקים וגבולות. הוא פשוט בוחר לא ליישם אותם מולך כי את מאפשרת לו. ילדים רוצים להרגיש חזקים, ראשונים, ולקבל את כל תשומת הלב של אמא. הבן שלך יודע בדיוק מה לעשות כדי להשיג את זה ממך. אתם נותנים לו כל מה שהוא רוצה, והוא פשוט מנהל אתכם. הגיע הזמן שתביני שאת לא צריכה לפצות אותו על היותו 'הקטן'. גבולות הם אהבה. כשאת מציבה גבול, את עוזרת לו להיות ילד נעים יותר לעצמו ולסביבה".

איך מתמודדים עם ילד בררן באוכל בלי להפוך כל ארוחה למלחמה? אני חוששת שהוא לא מקבל מהמזון את מה שהוא צריך.
"הכלל הראשון והחשוב ביותר: מפסיקים את מאבקי הכוח סביב האוכל עכשיו. התפקיד היחיד של האוכל הוא לשמור על הבריאות, לא להיות כלי לשליטה. הורים נלחצים כשהילד אוכל רק שניצל ופתיתים, אבל תסתכלו על זה רגע אובייקטיבית – יש שם חלבון, יש שם פחמימה, הוא לא ירעב.אם אתם באמת מודאגים מהבריאות שלו, קחו אותו לבדיקת דם פעם בחצי שנה. אם הבדיקות תקינות – רדו לו מהצלחת. אם חסר משהו – תנו ויטמינים. ברגע שתפסיקו ללחוץ, הילד לא יצטרך להשתמש באוכל כדרך להשגת שליטה. כשהלחץ יורד, פתאום יש סיכוי שהוא יסכים לטעום משהו חדש, בקצב שלו".

אנחנו עוברים לבית חדש ורוצים להעביר את בן השנתיים לחדר משלו. איך עושים את זה בלי שהוא יתנחל אצלנו במיטה כל לילה?
"הכל תלוי בביטחון העצמי שלכם. אם תבואו בגישה של 'מסכן קטן, קשה לו בחדר לבד', הוא ירגיש את זה ויבכה. ילדים צריכים להתמודד עם קשיים, לא לעקוף אותם. השיטה היא כזו: לוו אותו למיטה, שבו לידו על כורסה או מזרן (לא בתוך המיטה שלו!) ותגידו: 'אמא שומרת עליך עד שתישן'. אם הוא יוצא מהמיטה – מחזירים אותו בנחישות וברוגע. שוב ושוב. אם הוא מנסה להיכנס לחדר שלכם בלילה, סגרו את הדלת כך שהוא יצטרך לדפוק. כשהוא דופק, קחו אותו חזרה למיטה שלו. זה לוקח שבוע עד עשרה ימים של עקביות, לילה אחר לילה. בסוף הוא יבין שזה החדר שלו ושם הוא יישן".

עריכה: עופרי גליכמן-כהן

הילד לא סופר אתכם? כך תחזירו את השליטה בלי מלחמות | מיכל דליות מייעצת

למה הילד מצפצף על חוקי הבית, איך מתמודדים עם בררנות באוכל ומה ילמד את הבן לישון בחדר משלו?