בושם הוא תערובת מורכבת של חומרי ריח, ממסים ולעיתים שמנים, המתנדפים בקצב שונה. התווים הקלים והחדים מורגשים בדרך כלל ראשונים ונעלמים מהר יותר, ואילו התווים העמוקים והכבדים נשארים זמן רב יותר על העור ועל הבד. חום הגוף מגביר את האידוי, אבל חום גבוה מדי, שמש ישירה, זיעה וחיכוך עלולים דווקא לקצר את משך החיים של הריח או לשנות את האופן שבו הוא נתפס.
מכאן נולד המושג המוכר "נקודות דופק", המתייחס לאזורים שבהם כלי דם נמצאים קרוב יחסית לפני העור. הדופק עצמו לא מעניק לבושם תכונה מיוחדת, אבל אזורים חמימים ומוגנים יחסית אכן עשויים לסייע בפיזור הדרגתי. בפועל, העמידות תלויה גם בלחות העור, בהרכב הבושם, בריכוזו, בבגדים ובטמפרטורה החיצונית, ולכן אין נקודה אחת שמתאימה לכולם.
עדיף להתיז התזה אחת או שתיים על עור נקי ויבש, להמתין כמה שניות ורק אז להתלבש. כך הנוזל לא יעבור מיד אל הבגד ולא יתרכז בכתם לח. מי שעורו רגיש או נוטה לאקזמה יכול לבחור במקום זאת התזה קלה על פנים החולצה, לאחר בדיקה שהנוזל לא מכתים את הבד.
בקיץ כדאי להיזהר במיוחד מהתזה על חלקי הצוואר החשופים לשמש. חלק מחומרי הריח עלולים לעורר תגובת רגישות לאור אצל אנשים מסוימים, ובמקרים נדירים להוביל לאודם, לצריבה או לכתמים לאחר חשיפה לקרינה. מי שעומד לבלות שעות בשמש יכול לבחור בחזה שמתחת לחולצה, בעורף המוצל או בבגד, במקום בצוואר הקדמי.
מי שמעוניין באפקט עדין יכול להתיז פעם אחת על מברשת השיער, להמתין רגע ואז להעביר אותה בשיער. אפשרות אחרת היא להשתמש בתרסיס בישום ייעודי לשיער, שמכיל פחות אלכוהול ולעיתים גם רכיבים מטפחים. אין צורך להרטיב את השיער או להתיז סמוך לשורשים.
לא מומלץ לרסס בושם ישירות על הקרקפת, במיוחד כשיש קשקשת, פצעים, דלקת, פסוריאזיס או רגישות. יש להרחיק את התרסיס מהעיניים ומהפנים, ולא ליצור ענן גדול וללכת לתוכו כשקיימת נטייה לשיעול, לאסתמה או לרגישות לריחות. שימוש מזדמן ועדין שונה מריסוס יומיומי של כמות גדולה על שיער יבש או צבוע.
התרעות פיקוד העורף