אני בן יותר מ־80, אשתי בת 73, ואנחנו בדילמה נוראית. ברחוב אנחנו רואים אנשים מסתובבים כאילו הקורונה כבר מאחורינו. גם אנחנו רוצים מאוד לראות את הילדים שלנו ולהזמין את המשפחה הביתה. מה אנחנו צריכים לעשות?
“המלצתי בנושא זה היא חד־משמעית: לא להזמין עוד את הילדים. אני צעיר ממך בכמה שנים, ובפעם היחידה שהילדים (לא הנכדים) הגיעו לבקר, אחרי שזה אושר על ידי משרד הבריאות, הם הגיעו עם כוסות הקפה שלהם, וישבו במרחק של שני מטרים לפחות אחד מהשני ומאיתנו. לא התחבקנו, התנשקנו או אכלנו. גם לך אני ממליץ להתאפק עוד קצת, למרות הקושי הרב, בטח כאשר חצית זה מכבר את גיל 80, וקל וחומר אם יש מחלות רקע. בכל מקרה, כשמדובר בנכדים קטנים הקושי בלא לחבק או להתקרב גדול יותר, ולכן אנחנו עוד לא עושים ארוחות למשפחה המורחבת. בקרוב, בחלוף עידן הקורונה, נחגוג כפליים, ובינתיים – הנקודה החיובית: יהיו לכם פחות כלים לרחוץ”.

בתי בת ה־17 עברה באחרונה התקף אפילפסיה ראשון. מאז היא החלה לסבול מכאבים בשרירים, בגידים ובמפרקים, לצד עייפות כרונית. הפנו אותה לראומטולוג שקבע שהיא סובלת מפיברומיאלגיה. במקביל, התחילו טיפול תרופתי עם קפרה. כיצד ניתן לשפר את מצבה והאם יש קשר בין שתי המחלות?
“פיברומיאלגיה היא מחלה של מפגש בין גוף ונפש אשר מאופיינת בכאבי שרירים, כאבי גידים, הפרעות בריכוז, מצב רוח לא טוב והפרעות בשינה או עייפות יתר. יש הרבה מקרים שהפיברומיאלגיה היא על רקע נפשי – כלומר, היא פורצת בעקבות טראומה שיכולה להיות התקף אפילפטי, כמו במקרה של בתך, או אחרי טראומה נפשית. הטיפול האמיתי היה ונותר פעילות גופנית: בתך צריכה להיכנס למשטר של פעילות גופנית בצורה הדרגתית. אני ממליץ לקחת מדריך כושר פרטי שיבנה עבורה תוכנית כושר של אישה בת 60, ולאט לאט יעלה את עצימות ומשך האימון. היא יכולה גם להתחיל בהליכות של עשר דקות ביום ולעלות בהדרגה ל־45 דקות ביום. ככל שהיא תעשה יותר פעילות גופנית, כך היא תרגיש יותר טוב. במקביל, אני מציע לשקול להוסיף לתרופות שהיא לוקחת את תרופת ליריקה. מדובר בכדור ממשפחה של תרופות אנטי־אפילפטיות, שאושר על ידי ה־FDA כטיפול האולטימטיבי לפיברומיאלגיה”.

אני בת 49. לפני חצי שנה סבלתי מדלקת בגרון שנלווה אליה חום גבוה ושיעול. טופלתי באנטיביוטיקה והכל עבר, מלבד השיעול שממשיך ללוות אותי מאז ועד עצם היום הזה. הלכתי לכמה רופאים וניסיתי שלל סוגי אנטיביוטיקות, תרופות נגד חומציות יתר וסירופים נגד שיעול, ללא הועיל. אחרי שהבנתי שזה קורה לי ביתר שאת בעת מאמץ, ביצעתי לפני כשבועיים בדיקת אקו לב וגם היא יצאה תקינה. האם מדובר בלחץ דם ריאתי?
“להערכתי לא. לחץ דם ריאתי נותן אומנם תמונה דומה, אבל שכיחותו די נדירה. הדבר הראשון שאת צריכה לחשוב עליו הוא מצב של אסתמה. בגילך, אסתמה, על סוגיה השונים, באה לידי ביטוי רק בשיעול. הצעתי אלייך היא לגשת לרופא הריאות ולבקש בדיקת נשימה עם אתגור / גירוי. מדובר בבדיקת תפקודי ריאות, הידועה בשם ‘ספירומטריה’. להערכתי, הבדיקה תיתן לך תוצאה שמדובר בשיעול אסתמתי. קבלי טיפול, ובעוד כחודש טלפני אליי וספרי לי שהכל עבר. בהצלחה”.

הנכדה שלי, בת שלוש וחצי, החלה לפני כמה חודשים לצלוע באחת הרגליים. מדי פעם היא הייתה ממש תופסת את הרגל וצורחת מכאבים. אחרי כשלושה שבועות הצליעה והכאבים עברו, וחשבנו שהסיפור המסתורי נגמר. ואולם, לפני כחודש התחילה לה שוב צליעה, הפעם ללא כאבים, והיא אפילו לא מודעת לכך. הצליעה הקלה, ככל הנראה באזור הקרסול, באה והולכת מאז. עשינו שלל בדיקות ולא נמצא שום דבר. מה יכולה להיות הסיבה לכך?
“מה שאת מתארת הוא די נדיר ולא ברור עד הסוף. הדבר הנכון, לדעתי, הוא להמתין עוד קצת ולהמשיך בסבב בדיקות שעליהן המליצו אורתופדים וראומטולוגים, כאשר רצוי לדחותן למועד שבו היא צולעת כדי לקבל תמונה מדויקת ככל האפשר מכל בדיקה. כמו כן, הייתי ממליץ ללכת לנוירולוג ילדים ולשתף אותו בסיפורה של הילדה. לא הייתי נכנס ל’סרטים’ שמדובר במשהו בראש או במשהו בעייתי וגדול, הסיכוי לכך הוא קטן מאוד. הרבה בריאות לילדה”.

האם רצוי לקשישים להזמין אליהם את הילדים? פרופ' קרסו מייעץ

בתוכניתו השבועית ב-103FM, מייעץ הרופא הוותיק למאזיניו, והפעם: מה הקשר בין אפילפסיה לבין פיברומיאלגיה, ומהי הסיבה לצליעה ללא כאבים אצל פעוטה?