בתי בת שש, ויש לה קשיי אכילה. היא חושבת שצריך לאכול רק מתוק, וכשאני מכינה לה מזון בריא היא מסרבת לאכול אותו או מסכימה לאחר שכנועים רבים, רק במידה שהיא מקנחת באוכל מתוק או בחטיף. אני נוטה להסכים לבקשותיה של בתי לאוכל מתוק אך לעתים אני גם מסרבת וזה מוביל לוויכוחים קשים בינינו. העיסוק במזון הפך למלחמה שאני לא יודעת מה יהיה סופה. כיצד אוכל לגרום לבתי לאכול פחות ממתקים?
“בתך הולכת על מה שהיא אוהבת. ההתמכרות למתוק היא משהו אבולוציוני משחר ההיסטוריה. מה שאת מספרת הוא התחלה של הפרעת אכילה. כך, אנו כהורים, משניאים עליהם אכילת ירקות. אני חושבת שאת צריכה לעשות אצלך סדר בראש ולשאול את עצמך אם קשה לך לעמוד במינון החטיפים והמתוק של בתך, ואם כן - אל תכניסי אותם הביתה. תעשי לעצמך הרגל: כל יום כשאת ובתך חוזרות יחד מבית הספר, אתן קונות חטיף במכולת אבל לא קונות חטיפים הביתה. זה צריך לבוא ממך כי שיתוף פעולה לא יעבוד כרגע מאחר שיש לה תשוקה למתוקים. אנחנו לא עוסקים רק במתוקים אלא במערכת היחסים שלכן. הילדה לא אמורה לאכול כל כך הרבה מתוק, אך העניין לא אמור לשבת על מערכת היחסים איתה. לכן הסדר לא צריך להיות אצל הילדה אלא אצלך. ילדים אוכלים מה שאנו קונים להם. זה תלוי בך. הגבול נמצא במקום בו נמצאת היכולת לאכוף אותו על הילד”.

אני אם לארבעה ילדים, הגדול בן שמונה. לאחרונה החל בני להתחצף אליי כשאני מבקשת ממנו לסייע במטלות הבית ולענות לי שהוא לא רוצה. הוא לא מבצע אותן גם לאחר שכנועים רבים. אני לא יודעת איך לנהוג איתו ולא רוצה לבחור בדרך של איום, אך מצד שני אני חוששת שהמצב יסלים מאחר שאחיו הצעירים מתחילים לחקות את התנהגותו ולהתחצף גם הם. מהי הדרך הנכונה והטובה לקטוע את המעגל?
“כשהילד מתחצף ואומר שהוא לא רוצה, אל תתייחסי לדרך שבה נאמרו הדברים, אלא תעבירי לו בדברייך מה קורה כשהוא לא משתף עמך פעולה, שיבין את התוצאה של מעשיו, לא את ההתחצפות עצמה. מה שאת מתארת בא עם הגיל, זה מתאים מאוד לגילו של בנך. לכן אני מציעה לך להגיב למעשים שלו ולא רק לטון הדיבור. נסי לעשות איתו שיחה באחד הערבים, וגם אם הוא יסובב את הגב תמשיכי לדבר איתו. תאמרי לו שבזמן האחרון הוא לא משתף פעולה ותספרי לו שזה פוגע בך ושזה מצער אותך שאחיו לומדים זאת כי הוא לא כזה בדרך כלל. תסבירי לו שאת לא צריכה משרת אלא שאת דורשת מכולם עזרה בכל מיני דברים שקשורים לבית, ותנקבי בדברים הקטנים שאת מבקשת ממנו. תגידי לו שאת חושבת שמגיע לך שיעשה את מה שאת מבקשת”.

בתי בת שנה וארבעה חודשים ואני ובעלי מצפים לילד נוסף שעתיד להיוולד בעוד כשלושה חודשים. בתי עדיין יונקת, והיא קמה פעמיים במהלך כל לילה, וחוזרת לישון רק אם אני מניקה אותה שוב. כשאני מעבירה את בתי למיטתה היא מגיבה בצעקות ולא מסכימה לישון, לכן היא ישנה איתנו. אני יודעת שזה לא אמור להיות ככה, אבל אני לא מצליחה לשנות את המצב. היא חייבת אותי בשביל לישון, ניסיתי להחליף את ההנקה בבקבוק ושום דבר לא עובד. מה לעשות?
“אל תלקי את עצמך. יש כאלה שמגדלים את הילדים לידם לגמרי ויש כאלה שעושים זאת באופן חלקי. בתרבות היפנית, האמהות עוברות לגור עם הילד מהרגע שהוא נולד. העניין הוא ההרגל שאת רוצה להקנות לה, וכרגע יש לה הרגלים לא טובים כי היא לא יודעת להירדם לבד. זה הרגל גרוע מאוד לחיים. אנו עושים דברים אם אנו חושבים שזה חשוב, לכן אם תגידי לעצמך שדי, מספיק, הילדה חייבת לדעת להירדם לבד - כך זה יהיה. היא לא צריכה לאכול בלילה וזה אפילו פוגם בהתפתחות שלה. אם היא אוכלת טוב במשך היום ההתעוררויות שלה במשך הלילה פוגעות בה. כשהיא מתעוררת את צריכה לשבת לידה וללטף אותה, אבל לא להאכיל אותה בלילה. זה ייקח בדיוק יומיים או שלושה עד שהיא תשכח מזה. לילדה הזאת מגיע לדעת לישון לבד ולישון כל הלילה”.

חמוץ מתוק: כיצד לגרום לבת שש לאכול פחות ממתקים? | מיכל דליות מייעצת

מהי הדרך הנכונה לקטוע התנהגות חצופה, ומה ניתן לעשות כשפעוטה מתעוררת בלילה ומוכנה לחזור לישון רק לאחר הנקה?