לכבוד יום העצמאות ה־75 של מדינת ישראל נפתחים 75 אתרי מורשת ברחבי הארץ ללא תשלום. כך שכל אחד יוכל לצאת למסע מרתק בעקבות סיפורי הגבורה הישראליים. בחרנו לקחת אתכם לחמישה מהם:
בשנות ה־60 של המאה ה־19 הוקם מבנה מרשים ששימש כאכסניה לצלייניות רוסיות. הן לא ידעו שפחות מ־60 שנה אחר כך יהפוך המבנה לבית הסוהר המרכזי של ירושלים, שכונה "מרכזיה". ערבוביה של אסירים פליליים בני כל הדתות לצד מאות אסירים פוליטיים, רובם אנשי המתחרות העבריות - ההגנה, האצ"ל והלח"י, שבילו בין כתליו, במבנים שבהם אפשר לבקר היום ולדמיין את הקולות, הסודות והחלומות שנטמנו בין הקירות.
הסיור מתחיל בחדר הקבלה, הנזארה, שבו המתינו האסירים לתהליך קליטתם לאחר המשפט. משם, דרך ארבעה שערים, עוברים לתאי האסירים, שבהם הם ישנו על גבי מחצלות, כשבפינת כל חדר הוצב דלי ששימש לעשיית הצרכים. המיטה היחידה בחדר שימשה את האסיר הבכיר, מי שהיה במעמד של מפקד במחתרת. מתחת לאחת המיטות אפשר לראות את פתח היציאה למנהרה ששימשה למבצע הבריחה המתוחכם, דרך צינורות הביוב, של 12 לוחמי מחתרת.
כ־100 איש הוצאו להורג בכלא זה, אף אחד מהם לא יהודי, והם שהו בחדר הגרדום, שגם בו ניתן לבקר. מעבר לסיורים מודרכים בין חדרי בית הכלא, אפשר גם להשתתף במשחק משימות מיוחד ברוח התקופה עם הטמנת פתק בסליק, פעילות מחתרתית סודית והדבקת כרוז, לצפות בתערוכה של עבודות יד של האסירים, לשמוע על אודות המאבק בספר הלבן ועוד.
לקראת סיום המנדט הבריטי התנהלו קרבות רבים על נקודות אסטרטגיות ברחבי ארץ ישראל. אחת מהנקודות הללו היא משטרת נבי יושע, שמיקומה הפך אותה לחשובה ביותר ולשולטת על הכניסה לאצבע הגליל. שלושה קרבות קשים מאוד התנהלו בניסיון לכבוש אותה, שבמהלכם נפלו 28 לוחמים.
בסמוך למשטרת נבי יושע, שהפכה במרוצת השנים למצודת כ"ח (על שם 28 הנופלים בקרבות), הוקם מוזיאון הרעות, ששם דגש על החברות המיוחדת שהייתה בין הלוחמים. הוא כולל ארבעה אולמות של תצוגה ומולטימדיה, אודיטוריום ופינת הנצחה לנופלים, וכן רחבה המשקיפה על נחל קדש הסמוך. בחדרי התצוגה ניתן להכיר מקרוב את סיפורם של הנופלים, אשר לכל אחד מהם מוקדשת מגירה שבה נשמרים חפציו האישיים; לצפות בראיון מצולם עם המשורר חיים גורי, שכתב את שיר הרעות; ללמוד על המרד הערבי; להשתתף בעזרת טאבלטים בתכנון מהלכי הקרב על המצודה ועוד.
37 צנחנים נשלחו מארץ ישראל לאירופה במהלך מלחמת העולם השנייה כדי לתרום למאמץ המלחמתי של בעלות הברית נגד הכיבוש הנאצי. שבעה מהם לא שבו - חביבה רייק, אבא ברדיצ'ב, צבי בן יעקב, אנצ'ו סירני, רפי רייס, פרץ גולדשטיין וחנה סנש - אחת הדמויות הנשיות החזקות באתוס הישראלי - הציונית הנלהבת, הצנחנית הצעירה, שרצתה שהחול והים לא ייגמרו לה לעולם. חנה סנש נתפסה על ידי הצבא ההונגרי, עונתה קשות והוצאה להורג בשנת 1944.
בית חנה סנש מוקדש כל כולו לעולמה הפנימי - דרך קטעים מתוך יומנה, שירים שכתבה, תמונות וצילומים. במוזיאון, לצד סיפורה של חנה סנש, מסופר גם סיפורם של ששת צנחני היישוב היהודי הנוספים שלא שבו ממשימתם.
ואם כבר בגבורת נשים עסקינן, אתר נוסף השם דגש מיוחד על גבורת הנשים הוא אתר ניצנים הישנה. האתר מספר את סיפורם של קומץ מגיני קיבוץ ניצנים וביניהם גם עשר לוחמות שהחליטו לא לעזוב, אף שניתנה להן האפשרות, ונלחמו יחד עם הגברים ולוחמי גבעתי בניסיון למנוע את כיבושו על ידי המצרים. הקרב על ניצנים היה עקוב מדם וגבה את חייהם של 33 לוחמים.
אתר ניצנים הישנה שוכן בתוך מבנה היסטורי יפהפה שמכונה "הארמון". "הארמון" נבנה בשלהי מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1917, כבית פרדס (בתים שהוקמו למגורים בסמוך לפרדסים ולבארות כדי להקל את ההגעה אליהם ושימשו כבית נוסף) מפואר לאפנדי ערבי מוסלמי מביירות. ב־1943 נרכש המבנה על ידי קק"ל ושימש כמשכן הראשון של קיבוץ ניצנים. במהלך הקרבות של מלחמת העצמאות הפך המבנה למקום מפלטם האחרון של הלוחמים שנשארו להגן על הקיבוץ. במקום ניתן לצפות במיצג אורקולי על אודות הקרב ובאנדרטת "יד לאישה הלוחמת" שהוקמה לצדו, שבה מפוסלות תשע מהלוחמות שנשארו להגן על הקיבוץ. בהמשך מסלול ההנצחה מוצב פסל של מירה בן ארי, הלוחמת העשירית, שהייתה מהמתבצרים האחרונים ב"ארמון". באתר, שמופעל על ידי בית ספר שדה שקמים, מתקיימים סיורים מודרכים בעקבות סיפורי תש"ח, באתרי נוף וטבע ובשמורת החולות.
אחד הפרקים הדרמטיים באירועי הקמת המדינה הוא סיפור ההעפלה - המאבק הנואש של מאות אלפי יהודים, רובם ניצולי שואה, להיכנס לארץ כנגד הגבלות השלטון הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה ואחריה. מאות ספינות ניסו להסתנן לחופי הארץ, ואלה שנתפסו על ידי הבריטים הועברו למחנה מעצר שהוקם בעתלית. עשרות אלפי מעפילים בלתי לגאליים נכלאו בו בשנים 1940־1948, חוויה טראומטית למי שהצליחו להינצל מציפורני הנאצים.
מחנה המעפילים בעתלית עבר תהליך נרחב של שימור ושיקום ומבטא באופן עוצמתי את סיפורה של ההעפלה. המחנה עצמו סגור ומגודר בגדרות תיל, כפי שהיה בימיו הפעילים. דמויות של שומרים במדים בריטיים ניצבות במגדלי השמירה שמקיפים את המחנה, שריוניות של הצבא הבריטי וגם צריפי עץ משוחזרים ששימשו למגורי האסירים, למיון ולחיטוי שלהם.
ברחבי האתר פזורים צילומים אותנטיים רבים מאותם ימים, פריטים מקוריים, מידע מקיף על המעפילים שנכלאו במקום ופעילות המחשה אורקולית. בלבו של האתר ניצבת ספינה ישנה שמדמה את אחת מאוניות המעפילים. בתוך הספינה מרכז מבקרים המספר את תולדות העלייה הבלתי לגאלית לארץ ישראל - כולל מיצג אורקולי המנסה להמחיש למבקרים את החוויה והקשיים שהיו כרוכים במסע.
התרעות פיקוד העורף