ב-20 ביולי 2014 נכנסו כוחות צה"ל לשכונה כדי להרוס תשתיות לחימה של ארגון חמאס ובכללן משגרי רקטות ומנהרות. עם הכוח נכנסו שני נגמ"שים מהדגם המיושן M-113 (זלדה), שרמת מיגונו נמוכה. אחד הנגמ"שים נתקע וספג פגיעה של טיל. שישה מהלוחמים שהיו בו נהרגו, ואורון שאול הוכרז נעדר. ב-25 ביולי 2014 קבע צה"ל שאורון הוא חלל שמקום קבורתו לא נודע. המצפור לזכרו צופה על הנופים שאהב כל כך וראה מדי יום בילדותו.
הגשרים היו במטולה (שני גשרים, אחד מהם על נחל עיון, ארבעה גשרים על נהר הירדן – גשר בנות יעקב, גשר שייח' חוסיין, גשר דמיא וגשר אלנבי, גשר על נהר הירמוך ליד חמת גדר, גשרי כביש ומסילת רכבת על נחל הבשור מדרום לעזה, גשרי המסילה והכביש מעל נחל כזיב ליד הכפר א-זיב.
רוב הגשרים פוצצו ללא תקלות. בפשיטת הכוח שנשלח לפוצץ את גשרי א-זיב, (44 לוחמים) אירע אסון. ירי על הכוח הפושט פגע, כפי הנראה, במטען החבלה שהוצמד לגשר, וגרם לפיצוץ בו נהרגו 13 מהלוחמים, כולל מפקד הפעולה, נחמיה שיין. לוחם נוסף, יחיעם וייץ, נהרג מהירי ולא מהפיצוץ (על שמו נקרא קיבוץ יחיעם). הלוחמים ששרדו, חלקם פצועים, נסוגו לעבר מצובה וחניתה, וחלקם הסתתרו במשך מספר ימים במערת הסולם שבהר הסמוך לחניתה. לאור אסון גשר הרכבת, לא נפגע גשר הכביש.
עם בוקר, נאספו שרידי הגופות והובאו לקבורה בחיפה. יחיעם וייץ נקבר בהר הזיתים בירושלים. הגופות שנקברו בחיפה נשכחו, ורק ב- 1966 נחשף בציבור דבר קבורת הגופות בעיר. בשנת 1968 הועברו שרידי הגופות שנטמנו בחיפה אל קבר האחים לצד הגשרים, שהפך לאתר הנצחה הנמצא בתחומי גן לאומי אכזיב. בעקבות תחקיר, התגלה בתחילת שנות ה- 2000' כי חלק מהגופות נקברו בקיבוץ מצובה, ובשנת 2003 הובאו גם שרידים אלו לקבורה כאן. המסלול בהמלצת רשת 'מלונות מטיילים'.
המצפה נמצא בגובה 740 מטר מעל פני הים, צמוד לגדר המערכת, בדיוק בנקודה שממנה יצא בניה לפעולת החילוץ האחרונה שלו. מדרגות אבן מובילות אל מרפסת התצפית ומסביבה נשתלו צמחי נוי. במצפור מוצב לוח תצפית המכוון אל נקודות חשובות במרחב. בעמדה הקולית שבמקום מספרת אמו של בניה את סיפורו המרגש.
בצמוד למצודת כ"ח, נמצאת חורשת אורנים ובה אנדרטה הפתוחה לציבור, קבר אחים לנופלי הקרב השני על המצודה, תצפיות נוף לנחל קדש ועמק החולה, ושרידי תעלות קשר מנדטוריות. בצמוד למצודה עובר שביל ישראל ושביל הפלמ"ח - שביל רגלי העולה מעמק החולה דרך מעלה ישע, בעקבות נתיב הלוחמים שכבשו את המצודה. המסלול בהמלצת רשת 'מלונות מטיילים'.
במרכז המצפור תלויים 20 חלילי רוח, המשמיעים צלילים כשהרוח נושבת ומנגינתם מתפשטת בראש הגבעה. כל חליל מייצג שנה אחת משנות חייו של אסף סיבוני. במעקה שמול המאגר משובצים בלוחות קרמיקה ציורים של עופות שמבלים במאגר. המצפור נמצא ליד קיבוץ ניר עם ומעניק את אחת התצפיות המעולות ביותר על רצועת עזה, ובמיוחד על ג'בליה, שנמצאת ממש ממול, ועל העיר עזה שממערב לה.
כיבוש מוצב תל פאחר נערך ביום החמישי של מלחמת ששת הימים, 9.6.1967. לוחמי חטיבת גולני וגדוד מילואים שריון 377, עלו רגלית על מנת לפרוץ את הדרך אל המוצב, תחת אש סורית עזה ושדות מוקשים.
באתר תעלות קשר סוריות ובונקרים, שלטי הסבר ומערכות שמע אשר מספרים את סיפורי הקרב, ומביאים את סיפוריהם של הלוחמים. הנוף הנשקף מהמצפים באתר- צפון בקעת החולה ויישובי העמק. בלחימה על תל פאחר נפלו 34 לוחמים ונפצעו כ-100. על גבורתם עוטרו 20 לוחמי גולני ושריון בציונים לשבח, יותר מבכל קרב אחר בתולדות צה”ל. המסלול בהמלצת רשת 'מלונות מטיילים'.
האנדרטה הייחודית נמצאת במושב נס הרים ומורכבת משלט ועליו דברי הנצחה, פסל בדמותה של הנערה, שנותן תחושה כאילו היא בעצמה, עדיין יושבת שם וכותבת את אחד משיריה, רגע אחד בזמן, שכל כך מאפיין אותה, שביל שירים מיוחד משיריה המוטבעים בסלע, מצקני בישול, מתקני O.D.T ומתחם ישיבה.
מעל האנדרטה וממערב לה, על גבי נקודת תצפית לעבר שיטחנו ולעבר קיבוץ גדות, מוצבת אבן ועליה חקוקות מילותיו של מפקד החטיבה בששת הימים, עמנואל (מנו) שקד "מכאן אתם נראים גדולים שבעתיים"... במילותיו אלה התכוון מפקד החטיבה לעמידה האיתנה, האמיצה והבלתי מתפשרת של תושבי הקיבוץ, אל מול השליטה המוחלטת של הסורים.
האנדרטה חבוקה משני צדדיה בשבילי הליכה טבעתיים. טבעת קטנה וטבעת גדולה שבקצה המערבי עמדה מבוצרת ולידה נקודת תצפית, שממחישה היטב את השליטה המוחלטת של הסורים על הישובים שמדרום, שממערב ועד לעמק החולה שמצפון. המסלול בהמלצת רשת 'מלונות מטיילים'.
התרעות פיקוד העורף