טיול ספונטני לחוף הים עומד להיעלם מהנוף בחלק מאזורי הנופש המבוקשים ביותר בים התיכון. האי האיטלקי סרדיניה מקדם בימים אלו פתרון טכנולוגי מהפכני שיחייב נופשים לתכנן את ביקורם בחופים הפופולריים מראש.
רצועת החול המרהיבה של טוארדה, הממוקמת בפינה הדרומית של האי ומפורסמת במימיה הבדולחיים, נמצאת בחזית המאבק נגד הצפת התיירים. למרות אורכה המרשים של כחצי קילומטר, המקום הפך כה עמוס עד שבשנת 2020 כבר נאלצו השלטונות להגביל את מספר המבקרים היומי ל-1,100. כעת, המדיניות מתקדמת שלב נוסף עם פיתוח פלטפורמה דיגיטלית להזמנת מקומות שתושק לקראת עונת הרחצה של קיץ 2025.
"המצב הגיע לנקודת משבר," הסביר אנג'לו מיליה, ראש מועצת טאולדה האזורית, בכנס חירום שנערך לאחרונה בהשתתפות נציגי יותר מ-25 ערים איטלקיות המתמודדות עם אתגרים דומים. "אנחנו חייבים לאזן בין רצוננו לקבל תיירים לבין הצורך לשמר את הנכסים הטבעיים שלנו לדורות הבאים".
לא רק בסרדיניה מחפשים פתרונות יצירתיים. בקאפרי הקטנטנה, המשתרעת על שטח זעיר של 10 קמ"ר בלבד במפרץ נאפולי (לעומת 24,090 קמ"ר של סרדיניה), שוקלים מנגנון לוויסות תנועת המעבורות בשעות השיא. "הגיע הזמן שהרשויות המקומיות יקבלו סמכות בקביעת תדירות הקישור הימי לאיים", טען ראש העיר המקומי, "הדבר הכרחי אם ברצוננו להעניק למבקרים חוויה איכותית ולא סיוט של צפיפות וגודש".
טוארדה, המתואר במדריכי התיירות כ"פנינה טרופית בים התיכון" עם "חול רך וניחוחות ים-תיכוניים משכרים", הפך למקרה מבחן של הבעיה הגדולה יותר. הפער בין הדימוי השיווקי של "גן עדן קריבי" לבין המציאות של המוני אנשים הנאבקים על פיסת חוף גדל משנה לשנה.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
"הגענו בשעה תשע בבוקר וכבר אז הרגשנו כאילו נפלנו לאמצע הפסטיבל," מספר מבקר שביקר במקום ביולי האחרון. "למרות שמספר הנופשים מוגבל כביכול, החוויה רחוקה מלהיות שלווה", הוסיף בביקורת שפרסם ב-TripAdvisor. מבקרת אחרת, תיארה כיצד כבר בשעה עשר בבוקר שרר במקום "כאוס מוחלט" חרף דמי החניה המרתיעים של 10 אירו.
עוזבת את ישראל: חברת התעופה מפסיקה טיסות ישירות בין לונדון לתל אביב
רק ב-240$: ישראייר משיקה טיסות ישירות לאחד היעדים המבוקשים באירופה
פרטי המערכת הדיגיטלית החדשה עדיין בשלבי תכנון, אך כבר כעת נשמעות דעות מנוגדות בקרב הקהילה המקומית והתיירים. בעוד התומכים רואים בה כלי הכרחי לשימור הסביבה החופית, מתנגדים כמו המשתמשת לואיזה טוענים כי "המסחור והבירוקרטיה הורסים את החוויה הטבעית" וכי המגבלות הקיימות כבר "הפכו את גן העדן לזירת התגוששות המונית".
השאלה אם חוויית נופש יכולה באמת להיות ספונטנית בעידן של תיירות המונים נותרת פתוחה, כאשר יותר ויותר יעדים נדרשים למצוא את האיזון העדין בין נגישות לשימור.