יש שביתות, ויש שביתות שמזכירות לכולם כמה שביר הסדר שאנחנו לוקחים כמובן מאליו. מה שקורה השבוע בצרפת שייך לקטגוריה השנייה. אלפי אנשים גילו הבוקר שהחופשה שלהם נדחתה, הפגישה העסקית שלהם מבוטלת, והחזרה הביתה נדחתה בכמה ימים.
בקרי התעופה בצרפת לא שובתים לעתים קרובות, אבל כשהם עושים את זה, כל אירופה מרגישה את זה. ביום חמישי, האיגוד UNSA-ICNA מוביל שביתה שתמשיך גם ביום שישי, ורשות התעופה האזרחית הצרפתית (DGAC) כבר נאלצה לקבל החלטות דרסטיות.
החלטה ראשונה: לבקש מחברות התעופה לבטל 25% מהטיסות לנמלי התעופה הגדולים בפריז. זה אומר שכל טיסה רביעית מהטיסות שהיו אמורות להמריא או לנחות בשארל דה גול ואורלי פשוט לא תקרה.
אבל זה רק ההתחלה. מה שקורה בדרום צרפת הוא יותר חמור. נמלי התעופה כמו ניס, בסטיה וקלווי יתמודדו עם ביטול של 50% מהטיסות. תחשבו על זה - מחצית מהאנשים שתכננו לטוס לרביירה הצרפתית או לקורסיקה פשוט לא יגיעו לשם.
גם ליון, מרסיי, מונפלייה, אז'קציו ופיגרי יראו ביטולים של 30% מהטיסות. כמעט כל נמל תעופה מרכזי בצרפת מפסיד בין רבע למחצית מהטיסות שלו.
הסוף לספינות הענק? החוק שישנה את פני הרביירה הצרפתית
המדינה שמציעה ויזה חינם לנוודים דיגיטלים - והתנאים יפתיעו אתכם!
למה דווקא עכשיו?
מחסור כרוני בכוח אדם. בקרי התעופה בצרפת, במיוחד בדרום המדינה, עובדים במשמרות מתישות עם צוותים חסרים. זו לא בעיה חדשה, אבל היא הגיעה לנקודת שבירה.
רשות התעופה הצרפתית מזהירת שגם חברות התעופה שלא יבטלו טיסות יתמודדו עם עיכובים משמעותיים. זה אומר שגם אם הטיסה שלכם לא מבוטלת, אתם עלולים לחכות שעות על המסלול.
נמלי התעופה צפויים להיות עמוסים בנוסעים שהטיסות שלהם מבוטלות, אנשים שמנסים לעבור לטיסות אחרות, ותיירים שתקועים בין יעדים. זו מתכונת מושלמת לכאוס.
הבעיה לא רק השביתה עצמה, אלא הסיבות שמאחוריה. מחסור בכוח אדם בתחום בקרת התעופה זו בעיה מבנית שלא תיפתר במשא ומתן אחד. זה דורש השקעה ארוכת טווח בהכשרת בקרים חדשים, שיפור תנאי העבודה, ובעיקר - הבנה שהתעופה הפכה לחיונית מכדי להיות כל כך פגיעה.