כשעליתי לראשונה על סיפון האקספלורה 2 בנמל רומא, הבנתי שאני עומדת להתחיל מסע שישנה לחלוטין את התפיסה שלי על חופשות שיט. האווירה היוקרתית פגשה אותי כבר בלובי המפואר, והתחושה הראשונה הייתה התרגשות צרופה.
האקספלורה 2, השנייה בצי המותג הבינלאומי "אקספלורה ג'רניז" של MSC, מוכיחה שאפשר להתעלות גם על הפאר המוכר של ענף הקרוזים. זו לא רק אונייה - זו עיר צפה הפועלת ברמת דיוק שוויצרית ובנוחות אלגנטית. 461 הסוויטות הפרטיות, שכולן מציעות מרפסת אישית ונוף פתוח אל הים הכחול, הופכות כל חדר לבית קטן ומפנק. השטח של הסוויטות נע בין 35 ל־149 מ"ר, מה שהופך אותן לגדולות ולמרווחות ביותר בענף הפלגות היוקרה העולמי.
קונספט של גילוי יומי
המסלול שבחרתי התחיל ברומא, יום לאחר היציאה המקורית של האונייה ממונקו. למה לוותר על מונקו? בגלל אילוצים של הלו"ז שלי, שעליהם התמרמרתי כשהבנתי כמה הפסדתי ביום אחד. כשעליתי בנמל רומא הפועם, אחרי טיסת בוקר קצרה, התמסרתי לקונספט הפשוט אך המבריק: הפלגה לאורך הלילה ועגינה בכל בוקר בעיר נמל אחרת. כך נפתח מולי פסיפס מדהים של תרבויות ונופים: אחרי רומא הגענו לסורנטו הרומנטית עם הצוקים המרהיבים, משם לפלרמו הסיציליאנית, לקליארי בסרדיניה עם הסמטאות היפהפיות, למאון בירת מנורקה הספרדית, שם עשיתי סיור מודרך בשמורת הטבע המקומית, לפאלמה דה מיורקה עם הארכיטקטורה הגותית המרהיבה ולבסוף לברצלונה הקוסמופוליטית.
בכל יעד ניצלתי את השירותים החינמיים המצוינים - השאטלים שהסיעו אותי ישירות למרכזי הערים, מה שחסך לי זמן יקר ואפשר לי להתמקד בחקירה ובהנאה. הארגון היה מושלם: כל בוקר התעוררתי למראה של נמל חדש מחלון הסוויטה, ובכל אחר צהריים חזרתי לביתי הצף למנוחה מפנקת לצד הבריכה עם קוקטייל, בהמתנה לקראת המסע הלילי הבא.
מה שהכי הרשים אותי בעגינות היה הגמישות. לא היה לחץ של סיורים מאורגנים, ולא היו לוחות זמנים קשיחים. יכולתי לבחור בכל יעד איך לבלות - לשוטט ברחובות בקצב שלי, לחפש קפה קטן ואותנטי, או פשוט לשבת בכיכר מרכזית ולצפות בחיי המקומיים.
מעבר לכל ציפייה
אם היעדים היו המנגינה, החיים על הספינה היו הסימפוניה עצמה. הבוקר שלי התחיל בדרך כלל בשיעור פילאטיס בסטודיו שהיה מספר צעדים מהחדר שלי, או בכושר ב"חדר הכושר" הפתוח שבקומה האחרונה של האונייה, שהיה מאובזר ברמה בינלאומית. את היום, לפני שהתמסרתי לארוחת ערב ודרינק בבר, חתמתי בדרך כלל בשחייה באחת משלוש הבריכות החיצוניות המעוצבות בקפידה, או בבריכה הפנימית בימים שבהם הים היה קצת נסער יותר. הבריכה הפנימית, עם גג הזכוכית הנפתח, הייתה פתרון גאוני לימים של מזג אוויר פחות צפוי. מסביב לבריכות יש שלל מיטות שיזוף מפנקות ושירות מלצרים אישי שהציע משקאות וקוקטיילים - חלק אינטגרלי מחוויית הפינוק הכוללת.
הבריכה החיצונית בסיפון החמישי הפכה לפייבוריטית שלי - בריכת אינפיניטי מודרנית עם חלון זכוכית גדול המאפשר מבט ישיר אל הים הפתוח. השחייה שם, במיוחד בזמן השקיעות המדהימות מעל הים התיכון, יצרה הרגשה שאי אפשר לתאר.
הערבים הציעו בחירה קשה בין 12 האפשרויות לבילוי בברים ובלאונג'ים המעוצבים. כל מתחם יצר אווירה שונה - מהלאונג' השקט הפונה לים עם השמפניה הצרפתית המובחרת, ועד לבר התוסס יותר עם קוקטיילים בכל הצבעים. יינות הבוטיק מכל העולם, הוויסקי סינגל מאלט והבירות הבינלאומיות - הכל כלול וברמה שהיה קשה לעקוב אחרי כמה כוסות שתיתי.
מה שהפתיע אותי במיוחד היה הרמה של המשקאות. לא מדובר בפשרות של "משקאות כלולים" רגילים בחופשות. השמפניה הייתה אמיתית וצרפתית, הוויסקי היה סינגל מאלט איכותי, והקוקטיילים הוכנו ברמה מקצועית עם חומרי גלם טובים. הברמנים, שהגיעו ממדינות שונות, הכירו את המלאכה שלהם והיו גאים להציג יצירות משלהם.
הקולינריה: מסעדות שף
הארוחות הפכו לאירועים בפני עצמם. שמונה האפשרויות הקולינריות הכלולות במחיר ההפלגה, בניצוחו של השף פרנק גרנג'ר, הציעו מסע טעמים מרהיב דרך המטבח האיטלקי המסורתי והעכשווי גם יחד. חמש מסעדות שף יוקרתיות, לצד תפריט עשיר לשירות חדרים זמין 24/7, והכל כלול. באונייה יש גם מסעדת שף בתוספת תשלום, שבה לא ביקרתי, והיא מתמחה בקולינריה איטלקית אזורית, ומבוססת על קונספט של ארוחת טעימות.
כל ארוחה הייתה חוויה בפני עצמה. הבוקר התחיל עם בופה עשיר שכלל פירות טריים ומאפים מקומיים, גבינות מובחרות ומגוון מנות חמות ברמה של מסעדת שף. בימים שלא התחשק לי בהם להתאמץ, הזמנתי קפה ופירות לחדר. למי שמוותר על שיטוט בחוף בצהריים, לא כדאי להפסיד את הארוחה. אז הבופה כולל ערב רב של פירות ים ודגים, סטייקים והמבורגר, מיני סלטים ואפילו דוכן פסטה טרייה.
מאחר שברוב הזמן פספסתי את ארוחת הצהריים, הערבים הוקדשו לחוויות קולינריות אמיתיות. כל ארוחת ערב הייתה הזדמנות לטעום מנות שונות, לנסות יינות חדשים, ולהכיר השפעות קולינריות מהיעדים שבהם עגנו.
יש לציין שלכל מסעדה היה אופי ייחודי משלה. המסעדה היפנית הציעה פיוז'ן מודרני, המסעדה הים־תיכונית התמקדה בתוצרת מקומית וטרייה, ומסעדת הגריל הפתיעה עם נתחי בשר מצוינים. השירות בכל מקום היה אישי ומקצועי, והמלצרים הכירו את התפריט לפרטי פרטים, שמחו לעזור ולטפל בכל בקשה.
יוקרה בפרטים הקטנים
השירות היומיומי היה ללא דופי. הסוויטה נוקתה פעמיים ביום, המגבות הוחלפו באופן קבוע, והמיטה הוכנה כל ערב לשינה. פרטים קטנים לכאורה, אך כאלה שעושים את כל ההבדל.
תרבות ברמה אחרת
לא הסתפקתי בשכיבה בבריכות. ההופעות המוזיקליות ומופעי הסטנד־אפ בלאונג'ים המרכזיים, בביצוע אומנים מכל העולם, יצרו אווירה נינוחה ובינלאומית.
הקונספט של "אושן וולנס" - הבריאות בהשראת האוקיינוס - התגלה כפילוסופיה אמיתית.
מתחם הספא והביוטי רחב ההיקף, עם חדרי הטיפולים, הסאונות ואזור ההתרגעות, חיבר ביני לבין הים בצורה שלא חוויתי קודם. התוכניות האישיות לטיפולי ספא הותאמו בדיוק לצרכים שלי.
כשמסתכלים על החוויה הכוללת, החל מ־4,000 דולר לשבוע לאדם, השאלה היא לא אם זה יקר, אלא אם זה שווה. ואני יכולה לומר בביטחון: זה שווה כל שקל, למי שיכול להרשות לעצמו.
שבוע על האקספלורה 2 עבר מהר מדי. כשירדתי מהספינה בברצלונה, עם המזוודה מלאה במזכרות ובזיכרונות, הבנתי שחוויתי משהו מיוחד. זה לא היה רק שיט - זה היה שילוב מושלם של נוחות, תרבות וגילויים חדשים.
האם זה שווה את ההשקעה הלא מבוטלת? בהחלט. במיוחד אם מעוניינים בחופשה שבה לא צריך לדאוג לשום דבר, ובה כל יום מזמן הפתעה חדשה. לאחר שבוע כזה, קשה לחזור לשגרה - אבל הזיכרונות נשארים לזמן ארוך.
התרעות פיקוד העורף