החלטת בית המשפט הפדרלי באוסטרליה השבוע מסיימת פרק מביש בהיסטוריה של חברת התעופה הלאומית, אבל הסיפור המלא חושף איך החלטה עסקית "קלאסית" בתקופת הקורונה הפכה לאסון יחסי ציבור שטלטל את כל התעשייה.
הכל התחיל ב-2020, כשהעולם עמד במקום והתעופה קרסה. קוונטס קיבלה החלטה שנראתה אז כמובנת מאליה: להעביר לחברת קבלנות חיצונית 1,820 עובדי קרקע - אלה שמטפלים במטען ובניקיון המטוסים. במקום להחזיק אותם בתקופה הקשה, החברה החליטה להעביר את העבודה לקבלני משנה.
על הנייר זה נראה חכם: עלויות קבועות נמוכות יותר, גמישות רבה יותר, פחות אחריות. אבל בפועל? זה הפך לסיוט לוגיסטי שפגע בחברה הרבה יותר מכל חיסכון שהיא ציפתה לו.
כשענף התעופה התאושש בסוף 2021 ותחילת 2022, קוונטס גילתה מה זה אומר לאבד עובדים מנוסים. מזוודות שאבדו, עיכובים אינסופיים, שירות גרוע - הכל התרחש בדיוק בזמן שהאוסטרלים היו הכי נואשים לטוס שוב אחרי שנים של סגרים.
השופט שלא האמין לבקשת הסליחה
השופט מייקל לי לא הסתפק בסליחה הפורמלית של קוונטס. בהחלטה שתיזכר בהיסטוריה המשפטית האוסטרלית, הוא אמר שהחברה הציגה "סוג הסליחה הלא נכון" - זו שבאה מתוך נזק לתדמית ולא מתוך חרטה אמיתית. השופט ציטט את המחזה הצרפתי הקלאסי "טרטוף" של מולייר, על צבוע שמעמיד פנים של סגולה רק כשהוא נלחץ לקיר. זה לא השוואה שחברה רוצה לשמוע על עצמה בבית משפט.
מה הכעיס את השופט? דברים קטנים שחושפים תרבות ארגונית: המנכ"לית ונסה הדסון לא טרחה להגיע לבית המשפט, החברה המשיכה להילחם נגד פיצויים לעובדים המפוטרים, והצהרות ציבוריות שהראו שהחברה לא באמת מבינה מה עשתה לא בסדר.
הצד האנושי של ההחלטה העסקית
מאחורי הנתונים והמונחים המשפטיים מסתתר סיפור אנושי קשה. 1,820 עובדים איבדו את עבודתם באמצע משבר עולמי, כשהשוק היה קפוא ואפשרויות תעסוקה מוגבלות. לא רק שהם פוטרו - הם נאלצו לשמוע מקוונטס שהם "הזויים" אם הם מטילים בספק ההחלטה.
מיכאל קיין, מזכיר האיגוד הלאומי של עובדי התחבורה, תיאר את ההחלטה כ"אכזרית". "הם לא סתם פוטרו", הוא אמר, "קוונטס אמרה להם שהם הזויים שהם מטילים בספק את זה".
עכשיו, חמש שנים אחרי, העובדים מקבלים הכרה. הקנס הגבוה לא יחזיר להם את השנים האבודות, אבל הוא שולח מסר ברור לכל מעסיק באוסטרליה.
התרעות פיקוד העורף