חברת התעופה הלאומית של טורקיה, טורקיש איירליינס, שואפת להתברג בין חמש חברות התעופה הגדולות בעולם בתוך פחות מעשור. כך אמר מנכ"ל החברה, בילאל אכשי, שהציג תוכנית צמיחה רחבת היקף שבמרכזה הרחבה דרמטית של צי המטוסים. לדבריו, עד שנת 2033 - אז תחגוג טורקיש איירליינס 100 שנה להקמתה - יעמוד צי החברה על 813 מטוסים, לעומת 514 כיום.
הנתונים ממחישים את קצב ההתפתחות: בשנת 2003 הפעילה טורקיש איירליינס צי מצומצם של 65 מטוסים בלבד. מאז, בתוך קצת יותר משני עשורים, גדל הצי פי שמונה כמעט.
"בשנת 2033 נגיע ל־813 מטוסים. כשנגיע לנקודה הזו, נהיה אחת מחמש חברות התעופה המובילות בעולם", אמר אכשי. לדבריו, החברה כבר הזמינה כמעט 600 מטוסים חדשים, שצפויים להצטרף לצי במהלך העשור עד העשור וחצי הקרובים. "אנחנו בונים את טורקיש איירליינס השנייה בעשר השנים הקרובות. למעשה, אנחנו מכפילים את גודל החברה", אמר.
עוד ציין כי בתחילת שנות ה־2000 דורגה טורקיש איירליינס רק במקום ה־35 בעולם מבחינת גודל צי, והפעילה טיסות ל־55 מדינות ו־103 יעדים בלבד. "אז היינו חברת תעופה בוטיק. היום מדובר במספרים שכל אזרח טורקי יכול להיות גאה בהם".
היתרון שאף אחד לא מצליח לשחזר
אחד הנתונים הבולטים שמציגה טורקיש איירליינס הוא פריסת היעדים. לדברי אכשי, החברה טסה כיום ל־132 מדינות - יותר מכל חברת תעופה אחרת בעולם.
"הפער מהמקום השני גדול מאוד," הוא ציין. "החברות שאחרינו מגיעות לכ־86 יעדים גלובליים בלבד". לדבריו, אתיופיאן איירליינס ואייר פראנס טסות ל־83 יעדים, ובריטיש איירווייס ל־79. מתוך 193 מדינות בעולם, מעריך אכשי כי באמצעות הרשת הנוכחית שלה, טורקיש איירליינס יכולה להגיע לכ־95% מהעולם באמצעות מטוסיה שלה - נתון שמחזק את מעמדה כחברת רשת גלובלית ייחודית.
האסטרטגיה: איסטנבול כמרכז־על
מאחורי המספרים עומדת אסטרטגיה ברורה. מיקומה הגיאוגרפי של איסטנבול - בין אירופה, אסיה, אפריקה והמזרח התיכון - מאפשר לה לשמש כצומת חיבורים אידיאלי. כך ניתן לחבר בין יעדים רחוקים, למשל מאסיה לאירופה או מאפריקה למזרח אירופה, באמצעות עצירת ביניים אחת בלבד.
בניגוד לחברות אמריקאיות או אירופיות שמתמקדות בעיקר בשווקים עתירי ביקוש, טורקיש איירליינס בנתה רשת רחבה ומגוונת במיוחד, הכוללת גם ערים משניות באפריקה, באסיה ובאמריקה הלטינית - יעדים שחברות אחרות כלל אינן משרתות.
הגעה לצי של 813 מטוסים עד 2033 משמעה תוספת של כמעט 300 מטוסים בתוך כשמונה שנים - קצב של כ־35-40 מטוסים חדשים בשנה. מדובר באתגר משמעותי, הכולל השקעות עתק, גיוס והכשרה של צוותי אוויר וקרקע, ויכולת תחזוקה מתקדמת.
הצלחת המהלך תלויה בכמה גורמים מרכזיים: יציבות הכלכלה הטורקית, רמת התחרות מצד חברות המפרץ כמו אמירייטס וקטאר איירווייס, והמשך הביקוש הגלובלי לטיסות.
ועדיין, הרקורד מדבר בעד עצמו. בעשרים השנים האחרונות הפכה טורקיש איירליינס מחברת תעופה קטנה עם 65 מטוסים לענקית עולמית עם יותר מ־500. אם המגמה תימשך, היעד השאפתני כבר לא נראה מופרך כל כך.
התרעות פיקוד העורף