שאומרים ים המלח, רובנו חושבים על חוף, תיירים מרוחים בבוץ, ציפה קצרה בים השמנוני ורביצה בבריכת המלון. אבל דווקא בחלק הצפוני של האזור מסתתרת אפשרות קצת אחרת לחופשה: פחות מקדשת בטן־גב ויותר מדברת במושגים של מדבר, טבע, אוכל, נוף ואווירה. בביקור שלי באזור עברתי בין כמה מהמקומות והחוויות שאפשר לשלב בחופשה כזאת, וגיליתי שלא צריך להתרחק במיוחד מהמרכז כדי להרגיש שהחלפתם אווירה.
היתרון הוא בכך שלא מדובר במסלול אחד שצריך להספיק מההתחלה ועד הסוף. כל אחד יכול לבחור את מה שמתאים לו: משפחה שמחפשת פעילות, זוג שרוצה לילה שקט ואוכל טוב, חובבי שטח שרוצים להפוך את המדבר למגרש המשחקים שלהם, או מי שפשוט רוצים מקום לשבת בו מול הנוף עם משקה קר.
אחת הדרכים הנעימות לפתוח בהן את הביקור היא עצירה ב"קפה 430", עגלת קפה באזור קליה. לצד קפה, שייקים ומשקאות יש כאן מאפים מתוקים ומלוחים, כריכים, סלטים ועוד כמה אפשרויות שמתאימות גם למי שמגיע רעב.
מאחורי העגלה עומדים שני אנשי קיבוץ קליה, שהחליטו לצאת להרפתקה לפני קצת יותר משנה. נדב, שאחראי לצד הקולינרי, עבד במטבחים מובילים, ואת המאפים בעגלה הוא מכין בעצמו. והאמת, המאפים שלו לא פחות ממצוינים. הקרואסונים שלו מלאי כל טוב, יש אופציות מלוחות וכמובן גם מתוקות. יש גם סלטים, שייקים, וכל מה שתצפו למצוא בעגלת קפה מוצלחת.
כדי להפוך את הביקור לטיול של ממש, אפשר להישאר ללילה באחד מהקיבוצים באזור, אנחנו בחרנו הפעם בכפר הנופש אלמוג, בקיבוץ אלמוג. כאן החופשה מקבלת אופי קצת שונה מזה של מלון גדול: פחות לובי מפואר ומסדרונות, יותר מדשאות, מרחבים ואווירה של כפר נופש בתוך הקיבוץ.
המיקום הוא אחד היתרונות הבולטים. הכפר נמצא כעשר דקות נסיעה מחוף קליה, והוא יכול לשמש בסיס נוח למי שרוצה לטייל בצפון ים המלח ובמדבר יהודה, ולחזור בסוף היום למקום רגוע.
במתחם יש בריכה, מגרשי ספורט, מטבח משותף, פינות ברביקיו ומדורה, ויש גם מחשבה לא קטנה על הילדים: מועדון הילדים "אלמוגים", אוהל ג'ימבורי לקטנטנים, פינת משחקים ופינת יצירה הם אופציה למי שמטייל עם המשפחה. בסופי שבוע ובחגים מתקיימות פעילויות משתנות, כך שאפשר להשאיר קצת מקום לספונטניות ולא לתכנן כל דקה של החופשה.
גם החדרים המשפחתיים בנויים במחשבה על מי שמגיע עם ילדים, עם אפשרות ללינה של זוג ועד שלושה ילדים בחדר, מה שיכול לחסוך הזמנה של שני חדרים. ולמי שרוצה לשלב גם ים בחופשה, אורחי הכפר נהנים מכניסה ללא עלות לחוף קליה ומהנחה בכניסה לעין פשחה.
מי שרוצה להכיר את האזור דרך השטח יכול להצטרף לטיול ג'יפים עם קובי לוי מ"דרכים במדבר". הטיולים יוצאים בין היתר באזור שמורת נחל עוג ומרחב מצוק ההעתקים, ומלווים בנהג־מדריך.
הטיול עצמו אתגרי וכיפי, ותוואי השטח מספק לא מעט עניין גם למי שכבר מכיר טיולי ג'יפים. בדרך מגיעים לתצפיות מרשימות על ים המלח, המדבר והמצוקים שמסביב, ואפשר לשלב גם עצירה קלה בדרך - תה, אבטיח או נשנוש קטן - מול הנוף. לצד הנהיגה והשטח, קובי משלב במהלך הטיול הסברים על הגיאוגרפיה, האדם, הטבע והתרבויות של האזור.
המחיר - 750 שקל לג'יפ לשעה (עד שבעה אנשים בתיאום מראש). עבור משפחה או קבוצה שמתחלקת בעלות, זו יכולה להיות דרך מוצלחת להפוך כמה שעות במדבר לפעילות משותפת, בלי שכל אחד יצטרך להתמודד עם נהיגת שטח בעצמו. קובי לוי "דרכים במדבר" - 050־4887177.
אחרי המדבר, מגיע הזמן להחליף את האבק בארוחה. בחוף קליה נמצאת Salty - מסעדה יוונית שפועלת בסופי שבוע, והיא אחת התחנות שהכי קל לדמיין בהן ערב של חופשה.
המסעדה היא חלק מקבוצת התיירות של קיבוץ קליה, שמפעילה באזור גם מקומות לינה ואירוח, ובהם כפר הנופש קליה וכפר הנופש אלמוג. אבל Salty עצמה לא נראית כלל כמו מסעדת מלון אלא יותר כמו טברנה מלאת צבע.
המרפסת הפתוחה פונה אל ים המלח והרי מואב, הבר מכין קוקטיילים, והמוזיקה ברקע מוסיפה לאווירה. בשעות השקיעה, כשהאור משתנה וההרים מקבלים גוון אחר, הנוף הופך לחלק מהארוחה.
גם המטבח ממשיך את הקו הזה. התפריט משלב טעמים ים־תיכוניים עם מנות בהשראה יוונית: ממרח סקורדליה ירוק, ציזיקי, סלט חם של מנגולד על קרם פאבה, סלט חלומי ועגבניות, לחם מחמצת עם מטבלים, מוסקה צמחונית, סופלקי אנטרקוט, גירוס פרגית ולברק שלם על הגריל. לסיום יש גם לוקומדס - כדורי בצק מטוגנים עם קרם פרש ודבש.
על המטבח אחראי השף אסף זילברשטיין, שמביא איתו ניסיון ממסעדות כמו סבסטיאן וסושי סמבה. המסעדה פתוחה בערבים, ובכל חודש מתקיים בה גם אירוע יווני בסגנון טברנה, עם זמרת יוונית ונגן בוזוקי. אם אתם רוצים להגיע בשעות השקיעה, כדאי להזמין מקום מראש.
בתקופת הקיץ המקום פתוח בימי חול (חוץ מרביעי) בשעות 18:00־22:00, בימי שישי־שבת ב־12:00־22:00. הזמנות דרך אתר אונטופו.
מצוקי דרגות הם לא רק נקודת תצפית על ים המלח, אלא גם מתחם אירוח עם אפשרויות לינה שונות, פעילויות ובר־קפה מול הנוף. במצוקי בר, שמשתלב היטב באופי הלא פורמלי של המקום, האווירה צעירה, משוחררת ומגניבה.
זה מקום שמשנה את אופיו במהלך היום: בצהריים אפשר ליהנות מלאנץ' מול הנוף ומפגש חטוף עם יעלים, ובערב הוא הופך לבר עם מוזיקה טובה ואווירה כמעט קיבוצית. מטיילים שחזרו מהשטח מתנחלים סביב שולחנות העץ, זוגות וקבוצות יושבים עם בירה או דרינק, וכל זה מול אחד הנופים המרשימים באזור. בתפריט תמצאו בירות, אלכוהול, קפה, מיצים ומשקאות קלים, לצד אוכל ונשנושים, כולל אפשרויות לצמחונים ולטבעונים. הבר אינו כשר.
כשאנחנו היינו במקום, התקיים ערב "במה פתוחה", שבו המבלים עצמם עלו לשיר, לנגן ולהופיע. דווקא הרגעים האלה, שבהם הקהל הופך לחלק מההופעה, יצרו אווירה משוחררת ותחושה נעימה של חיבור בין האנשים במקום.
זה מסוג המקומות שאפשר להגיע אליהם בלי תוכנית גדולה: לשבת עם בירה אחרי טיול, לתפוס את השקיעה או פשוט להישאר עוד קצת כשהערב מתחיל. כאן, יותר מהתפריט, זו האווירה שהופכת את הבר לחלק מהחוויה.
אחד הדברים המעניינים יותר שאפשר לעשות באזור הוא טיול ריידרים חשמליים באבנת, הכל בתנאי שאתם עושים זאת בשעות המוקדמות של הבוקר, כשהשמש לא בשיאה. בניגוד לג'יפ, כאן לא יושבים מאחור ומסתכלים על הנהג - אתם אלה ששולטים בכלי.
הריידר הוא כלי שטח חשמלי אישי, והטיול יוצא בליווי מדריך אחרי תדריך בטיחות. המסלול עובר באזור תצורות המלח של צפון ים המלח ומשלב רכיבה עם עצירות ותצפיות.
הטיול נמשך כשעה ורבע ועולה החל מ־250 שקל לאדם בטיול קבוצתי משותף. הנהיגה מותרת מגיל 16 ומעלה, אין צורך ברישיון נהיגה או בניסיון קודם, וקסדה מסופקת במקום.
יש גם פתרונות למשפחות: ילדים צעירים יכולים להצטרף בטריילר או במושב נוסף, בהתאם לגיל ולמגבלת המשקל, ויש גם אפשרות לקלאב קאר למי שמעדיף להשתתף בטיול בלי לנהוג בריידר.
אחרי הנסיעה בשטח והאכילה, אפשר לעצור בצומת הלידו בגלידת בוזה. מאחורי המקום עומדים מיטל ולירון דבורי, שבחרו לפתוח כאן עסק חדש מתוך רצון ליצור באזור מקום שיהיה שווה להגיע אליו במיוחד, ולא רק תחנת עצירה בדרך. הגלידה של בוזה מיוצרת בקיבוץ סאסא מחומרי גלם טבעיים. התפריט כולל כמובן טעמים קלאסיים, אבל בשביל זה לא חייבים לנסוע עד צפון ים המלח. מה שמעניין יותר הוא הטעמים המיוחדים של בוזה: תות בשמנת, קרמל מלוח, כנאפה, חמאה חומה, פרעצל'ה, מנטה שוקולד וחמאת בוטנים ושוקולד.
מבחינת בני הזוג דבורי, המטרה היא להפוך את המקום לחלק מהאזור ולא רק לעוד נקודה בדרך. הם מספרים שהלקוחות שחוזרים פעם שנייה ושלישית, ואפילו מי שמגיע במיוחד, הם מבחינתם הסימן שהרעיון מתחיל לעבוד.
ואחרי חופשה בצפון ים המלח זו באמת עצירה מתאימה לסיום - משהו מתוק וקר לפני שעולים שוב על הכביש, עם עוד כמה דקות של נוף מדברי לפני שהכביש מתחיל להחזיר אתכם למרכז.
התרעות פיקוד העורף