אם נדמה שהיעדים האהובים על הישראלים בחו"ל נשארים פחות או יותר קבועים, הנתונים של חגי תשרי מציגים תמונה מעט שונה. יפן ממשיכה להוביל בהוצאה, אבל ארה"ב עלתה למקום השני, בעוד שתאילנד - שהייתה בצמרת בשנה שעברה - רשמה ירידה חדה בהוצאה היומית הממוצעת לנוסע.
ויום כיפור, שאמור להיות היום שבו הכול נעצר, מראה שעבור הישראלים שנמצאים בחו"ל התמונה נראית אחרת: על פי נתונים של לאיה (LAYA), ארנק המט"ח הדיגיטלי מבית בית ההשקעות אלטשולר שחם, ההוצאה היומית הממוצעת לנוסע הייתה גבוהה יותר סביב יום כיפור מאשר בראש השנה - ובכל ששת היעדים המובילים שנבדקו.
ביפן, למשל, הוציא נוסע בממוצע 471 שקל ליום סביב יום כיפור, לעומת 385 שקל בראש השנה. בארה"ב הפער גדול אף יותר - 368 שקל לעומת 278 שקל. באיטליה נרשמה הוצאה יומית של 399 שקל ביום כיפור, לעומת 255 שקל בראש השנה, ובהונגריה 410 שקל לעומת 262 שקל.
גם ביוון ובתאילנד נרשמה אותה מגמה: 274 שקל לעומת 207 שקל ביוון, ו־209 שקל לעומת 139 שקל בתאילנד.
יפן בראש, ארה"ב מטפסת
גם כשמסתכלים על ההוצאה הכוללת בתקופות החג, יפן נמצאת במקום הראשון. ארה"ב מדורגת שנייה, אחרי שבשנה שעברה דורגו תאילנד והונגריה לפניה.
אלא שהשינוי המעניין יותר מתגלה כשמשווים את ההוצאה היומית לשנה שעברה. ביפן היא זינקה ב־26% סביב ראש השנה וב־18% סביב יום כיפור. בתאילנד קרה כמעט ההפך: ירידה של 22% בראש השנה ו־26% ביום כיפור. בארה"ב כמעט שלא חל שינוי סביב ראש השנה – ירידה של 1% בלבד – אך סביב יום כיפור נרשמה עלייה של 12%.
הישראלים אוהבים שופינג
למרות ההבדלים בין היעדים, בכל הנוגע לשאלה על מה הישראלים מוציאים את הכסף שלהם בחו"ל, התמונה די יציבה. הקניות והריטייל תופסים כ־37% מכלל ההוצאה בשני החגים, לפני מסעדות ואוכל. בראש השנה היוו הקניות 36.7% מההוצאה, לעומת 36.8% ביום כיפור. מסעדות ואוכל היוו 26.8% בראש השנה ו־27.9% ביום כיפור, ואילו מלונות ואירוח היוו 13.4% ו־14.9%, בהתאמה.
דווקא בגודל העסקה במסעדות נרשם פער בולט יותר: העסקה הממוצעת ביום כיפור עמדה על 72 שקל, לעומת 65 שקל בראש השנה – עלייה של כ־12%.
עם זאת, ההשוואה לשנה שעברה מראה שהישראלים לא בהכרח מוציאים יותר בכל עסקה. העסקה הממוצעת ירדה בשני החגים גם בקניות, גם במסעדות וגם במלונות. במקביל, ההוצאה היומית הממוצעת לנוסע עלתה בחלק מהיעדים, כך שהנתונים מצביעים על שילוב של עסקאות קטנות יותר לצד פעילות רכישה בתדירות גבוהה יותר.
כמו כן, הנתונים אינם מודדים כמה אדם מסוים הוציא ביום אחד, אלא מחשבים ממוצע לתקופת החג. יום כיפור נמדד בחלון של יומיים בלבד, לעומת ארבעה ימים בראש השנה – נתון שיכול להשפיע על הממוצע ולהתרכז סביב ההוצאות של ערב החג וצאתו.
התרעות פיקוד העורף