בוסניה והרצגובינה היא מדינה קטנה שמורכבת משתי ישויות עיקריות - הפדרציה של בוסניה והרצגובינה ורפובליקה סרפסקה - לצד מחוז ברצ'קו בעל המעמד המיוחד. בשביל המטייל, החלוקה הזאת מורגשת בעיקר כמגוון: מסגדים לצד כנסיות אורתודוקסיות וקתוליות, כתב לטיני לצד קירילי, ומטבח שמשלב השפעות עות'מאניות ומרכז אירופיות.
הקשר הישראלי
רוב המטיילים מתחילים בסרייבו. בלב העיר העתיקה שוכן באשצ'רשיה, השוק העות'מאני עם הסמטאות הצרות ובתי המלאכה המסורתיים. שם אוכלים צ'בפי, קבבים קטנים שמוגשים בלחם מקומי, בורק שנאפה במקום, ושותים קפה בוסני שמוגש בכלי נחושת. במרחק הליכה נמצא הגשר הלטיני, שלידו נרצח ב־1914 יורש העצר האוסטרי פרנץ פרדיננד, ההתנקשות הציתה את המשבר שהוביל למלחמת העולם הראשונה.
לישראלים יש בעיר גם עניין מיוחד: הקהילה היהודית שהתיישבה בה אחרי גירוש ספרד הותירה אחריה בית קברות עתיק, ובמוזיאון הלאומי שמורה הגדת סרייבו, אחד מכתבי היד העבריים המאוירים המפורסמים בעולם. סרייבו מוקפת הרים, והיציאה ממנה לטבע קצרה.
כשעתיים וחצי דרומה נמצאת מוסטר. הגשר העתיק שלה מעל נהר הנרטבה נהרס במלחמה ב־1993 ונבנה מחדש, והיום הוא סמל העיר. בקיץ אפשר לראות צעירים מקומיים קופצים ממנו למים. לא רחוק משם נמצאים מפלי קרביצה, שבחודשים החמים אפשר לרחוץ בבריכות שלמרגלותיהם.
גם בצד הסרבי יש הרבה מה לראות. טרבינייה בדרום, עיירה עם מסורת של יין, נמצאת במרחק נסיעה קצר מדוברובניק שבקרואטיה, ואפשר לשלב את שתיהן בטיול אחד. בווישגרד עומד גשר אבן מסוף המאה ה־16 שנכנס בשנת 2007 לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו. בחורף אפשר לגלוש ביחורינה, אתר הסקי שאירח את אולימפיאדת החורף של 1984. שלטי הדרכים כאן כתובים בעיקר בכתב קירילי, ולכן מי שנוהג צריך להיעזר בניווט.
התרעות פיקוד העורף