החוק: המטוס הוא לא המדינה
מה קורה בפועל, שלב אחר שלב
נחיתה כזו אינה אלתור. כל טיסה מאושרת עם שדות תעופה חלופיים שמוגדרים מראש לאורך כל הנתיב. בטיסות לישראל שחוצות את סעודיה, ג'דה היא אחד מהם.
הנחיתה: הקברניט מתאם את הנחיתה מול הפיקוח המקומי. על המסלול מחכים בדרך כלל כוחות כיבוי, אמבולנסים ואנשי ביטחון, ואם יש מקרה רפואי, הנוסע מפונה לבית חולים מקומי.
על הקרקע: הנוסעים נשארים באחריות הקברניט וחברת התעופה, לא של המדינה המארחת. לרוב הם נשארים במטוס או בתחומי שדה התעופה ולא עוברים ביקורת גבולות רשמית. אם העיכוב מתארך, הם מועברים לטרמינל או למלון בשטח השדה. במקרה של חשד ביטחוני, כמו הבוקר, צפויים גם תשאול של אנשי הצוות ובדיקות של הרשויות המקומיות.
מאחורי הקלעים: משרד החוץ פותח חדר מצב ועומד בקשר עם הנוסעים ועם חברת התעופה. כשאין יחסים רשמיים, המגעים מתנהלים דרך חברת התעופה ובאמצעות מדינות מתווכות, כמו ארה"ב.
החזרה: אם המטוס תקין והצוות כשיר, הוא ממשיך ליעדו. אם לא, חברת התעופה שולחת מטוס וצוות חלופיים, לפעמים רק למחרת.
מקרים שקרו בעבר
ב-2023 נחתה טיסת אייר סיישל ועליה 128 ישראלים בג'דה בעקבות תקלה. הנוסעים לנו במלון בשדה וטסו למחרת במטוס חלופי. ב-2025 נחתה טיסת פליי דובאי בריאד בגלל נוסע שלקה בשבץ, והמריאה לארץ כעבור כשעתיים. והמקרה הקיצוני ביותר: ב-2007 נחת ישראלי בטהרן בטיסה של טורקיש איירליינס. אנשי ביטחון איראנים הוציאו אותו מהמטוס, והוא בילה 16 שעות בשדה עד שהמשיך בדרכו בשלום.
מה אפשר לעשות?
לפני טיסה בחברות זרות שחוצות מדינות עוינות, אפשר לבדוק באתרי מעקב טיסות מה הנתיב הקבוע. ואם זה בכל זאת קרה: להישאר עם הצוות, לא לצאת משטח השדה, ולעקוב אחר העדכונים של משרד החוץ.
בנתיים בארץ
בני משפחה המבקשים להגיע לנתב"ג מוזמנים להגיע למתחם בטרמינל 1, שבו יוכלו להמתין ולקבל מידע ועדכונים בהתאם להתפתחויות.
נציגי רשות שדות התעופה יהיו במקום ויסייעו לבני המשפחות ככל שיידרש.
אנו מבקשים מהציבור שאינו בן משפחה של נוסעי הטיסה להימנע מהגעה למתחם, כדי לאפשר טיפול מסודר ונוח בבני המשפחות.
התרעות פיקוד העורף