אין מחיר אחיד לטראומה, ואין סכום קבוע שמחכה לכל מי שהיה על המטוס. 174 נוסעים עברו בדיוק את אותו אירוע, ישבו באותו מטוס וחוו את אותן דקות של פחד. ובכל זאת, מבחינה משפטית, כל אחד מהם עלול לסיים את ההליך במקום אחר לגמרי.
עו”ד אשר רוטבאום, מומחה בדיני תעופה ובתביעות נגד חברות תעופה, מסביר כי בתביעות בעקבות אירוע Flydubai, המבחן המרכזי לא יהיה כמה דרמטית הייתה הטיסה, אלא מה קרה לכל נוסע בחודשים שלאחריה. ״בדיני נזקי גוף אין פיצוי אחיד לקבוצה רק משום שכולם עברו את אותו אירוע. השאלה היא האם נותר נזק, מה חומרתו, האם הוא מתועד רפואית ועד כמה הוא פגע בחיים של אותו אדם״.
נוסע שחווה פחד קשה אך חזר תוך זמן קצר לעבודתו ולשגרת חייו נמצא במצב שונה מהותית מנוסע שפיתח בעקבות האירוע פוסט־טראומה, החל לסבול מהתקפי חרדה, אינו מצליח לישון, הפסיק לטוס ונפגע מבחינה מקצועית. ככל שהטענה היא לנזק נפשי משמעותי, יהיה צורך לבסס אותה מבחינה רפואית. במקרים המתאימים, חוות דעת פסיכיאטרית תצטרך להעריך האם נותרה נכות נפשית, מה שיעורה ועד כמה היא משפיעה בפועל על תפקודו של הנוסע. וכאן נכנס מרכיב נוסף שיכול להפוך את שווי התביעה מקצה לקצה: כושר ההשתכרות.
לדברי עו״ד רוטבאום, ״נניח שאחד הנוסעים הוא מנהל בכיר שעבודתו מחייבת אותו לטוס מדי שבוע ושכרו גבוה. אם בעקבות האירוע הוא אינו מסוגל עוד לטוס, מפסיק לבצע את תפקידו ונאלץ לעבור לעבודה אחרת בשכר נמוך משמעותית, הנזק שלו אינו מסתכם בעצם החרדה. יכול להיווצר אצלו הפסד כלכלי שנמשך שנים״.
במקרה אחד התביעה עשויה להסתכם בעשרות אלפי שקלים. במקרה אחר היא יכולה להגיע למאות אלפי שקלים. ובמקרים חריגים, כשמדובר באדם צעיר יחסית שנגרמה לו נכות משמעותית לצד הפסדי השתכרות גבוהים לשנים ארוכות, הנזק הכולל עלול להגיע גם למיליוני שקלים. אלא שגם חוות דעת שמגיש הנוסע אינה קובעת לבדה את התוצאה. חברת התעופה רשאית לחלוק על הנזק הנטען ולדרוש בדיקה רפואית מטעמה, ובמקרה של מחלוקת ייתכן שבית המשפט יידרש גם לחוות דעת של מומחה מטעמו.
בנוסף, מוקדם עדיין לדעת אילו מהנוסעים אכן יישארו עם פגיעה קבועה. תגובות נפשיות לאירוע טראומטי משתנות עם הזמן, ובדרך כלל רק אחרי תקופת טיפול ומעקב מתבהרת התמונה לגבי ההשלכות ארוכות הטווח. עם זאת, לנוסעים אין זמן בלתי מוגבל להמתין. על תביעות לפי אמנת מונטריאול חלה תקופת התיישנות קצרה של שנתיים בלבד. עו״ד רוטבאום מסכם: ״האירוע עצמו משותף לכל הנוסעים, אבל הנזק הוא אישי. רק בהמשך ניתן יהיה לדעת מי חזר לחייו כפי שהיו ומי נשאר עם פגיעה רפואית ותעסוקתית ממשית. הפער הזה הוא שיקבע בסופו של דבר גם את הפער בין סכומי הפיצויים״.