איך מודדים "לחץ"?
החברה בדקה 26 מקווי הטיסה העמוסים באירופה ובנתה מדד שהיא מכנה Nervous Flyer Score. המדד משקלל את שיעור העיכובים והביטולים, את החשיפה של שדות התעופה למזג אוויר קשה ואת משך הטיסה. בחברה מדגישים שזה לא מדד בטיחות ולא מדד מערבולות. הוא בודק עד כמה הנסיעה צפויה, ועד כמה עלולות לצוץ בה הפתעות לא נעימות.
הרשימה השחורה: קו אמסטרדם-ברצלונה קיבל 75.1 נקודות מתוך 100, הציון הגבוה ביותר במחקר. הוא לא מוביל באף קטגוריה בודדת, אבל עובר את הממוצע כמעט בכל הפרמטרים. כ-3% מהטיסות בו בוטלו, משך הטיסה כשעתיים ועשר דקות, וסכיפהול קיבל ציון גבוה של 7 מתוך 10 בחשיפה למזג אוויר בעייתי.
במקום השני נמצא קו הית'רו-אמסטרדם, עם 63.8 נקודות ושיעור הביטולים הגבוה במחקר, 3.69%. במקום השלישי נמצא קו מנצ'סטר-דבלין. כ-7.5% מהטיסות בקו הזה נחתו באיחור של יותר משעה. בהמשך הרשימה מופיעים ברצלונה-רומא במקום השביעי, מדריד–הית'רו במקום העשירי וקופנהגן-שטוקהולם במקום ה-19.
לא רק בגלל הגשם
לאמסטרדם ולדבלין יש גם מוניטין אחר בקרב ישראלים. הולנד הודיעה לאחרונה על צעדים נגד נוסעים ישראלים שמביאים איתם מוצרים מההתנחלויות, ואירלנד נחשבת לאחת המדינות הביקורתיות ביותר כלפי ישראל באירופה. המחקר הנוכחי לא קשור לכל זה, ובכל זאת, למי שמתלבט אם לעבור דרך היעדים האלה, זו עוד נקודה למחשבה.
מה זה אומר למי שטס בקונקשן? סכיפהול והית'רו הם שני צמתים מרכזיים לישראלים שטסים בקונקשן לאירופה ולצפון אמריקה. מי שמתכנן חיבור דרכם צריך להשאיר זמן מעבר נדיב, בעיקר בעונת הסתיו והחורף, כשמזג האוויר בצפון אירופה נעשה קשה יותר.
לפי התקנה האירופית, נוסע שטיסתו יצאה מאירופה, או נחתה בה בחברה אירופית, זכאי לפיצוי של 250 עד 600 יורו, לפי אורך הקו. זה חל כשהטיסה הגיעה ליעדה באיחור של שלוש שעות ומעלה, או כשבוטלה פחות משבועיים לפני מועדה. אבל יש כאן מלכודת: מזג אוויר קשה נחשב "נסיבות חריגות", וחברות התעופה פטורות במקרים כאלה מתשלום פיצוי.
התרעות פיקוד העורף