במעבר המקורה של השוק ניצבים ארגזי פירות וירקות משני הצדדים. לקוחות בוחרים סחורה וממלאים שקיות. מחוץ לחנות החמוצים, על שולחן מכוסה עלונים, מונחים בקבוק ערק, כוסות קטנות וקופסת ירקות מוחמצים. הקניות לשבת והבילוי נפגשים כאן באותו שולחן.
דוד הוא אחד האנשים שנותנים למשפט "שוק של כולם" פנים. לצד תושבי השכונה שקונים סמוך לבית, הוא עושה בכל שבוע את הדרך מתל אביב. במשך שלושה עשורים הפך הביקור בשוק לחלק קבוע מהשבוע שלו. בחמישי בערב יש כאן מקום גם למי שרוצה לשבת, לאכול ולשיר.
למי שמבקש להכיר את ירושלים דרך האנשים והאוכל שלה, שוק הבוכרים מציע תחנה ששווה לשלב בשיטוט בעיר. אפשר לעבור בין דוכני הפירות והירקות, להיכנס לחנות התבלינים, לבחור חמוצים וסלטים לשבת וגם לטעום גוז׳גידג׳ה - מאפה בוכרי ממולא בשר, טעים במיוחד, שאפשר למצוא בשוק הקטן. כדאי להשאיר זמן גם לשיחה ליד הדלפק. לפי דוד, חמישי בערב הוא הזמן להגיע בשביל המפגש, האוכל והשירה; בחמוצי אליהו אפשר להצטייד גם בשישי, עד 14:00.
למרות התחושה שהזמן עצר, השוק עצמו עבר מתיחת פנים. במרץ 2021 הסתיים בו שיפוץ בהיקף של כ-8 מיליון שקלים, שביצעה עיריית ירושלים באמצעות החברה העירונית עדן. העבודות כללו חידוש קירוי וריצוף, ניקוי חזיתות ושדרוג תשתיות ותאורה. התקווה שהוצגה אז הייתה למשוך מבקרים נוספים, תוך שמירה על אופיו ההיסטורי של המקום.
גם כעת יש ניסיונות לחשוף אותו לקהל נוסף. השתלמות למורי דרך המתוכננת ל-19 בנובמבר מטעם מרכז מורשת בגין כוללת ביקור וטעימות בשוק והיכרות עם הסיפורים שמאחורי החנויות והסוחרים. השאלה היא אם החשיפה למטיילים תביא גם לקוחות שיחזרו לקנות, ותסייע לעסקים הוותיקים להמשיך בשנים הבאות.
ומה לגבי העתיד? הסוחרים שפגשנו מסכמים את הגישה שלהם בפשטות: "סוס מנצח לא מחליפים".
התרעות פיקוד העורף