"יהודי מאוסטרליה רצה לעשות סרטון הסברה, ואני הצעתי לו רעיון מקורי. לבשתי בורקה והלכתי ככה לכותל. בכמה מדינות באירופה אסרו על ערביות לשים בורקה, ואני רציתי להוכיח לכל העולם שאני נכנסת ככה למקום הכי רגיש ליהודים, ואף אחד לא התנגד לכניסה שלי", מספרת שרה זועבי, ערבייה מוסלמית מצפון הארץ הפועלת למען מדינת ישראל. "רציתי להוכיח שבמדינת ישראל יש לי חופש דת ופולחן, שאני יכולה להיכנס לכל מקום קדוש. הסרטון שלי התפרסם ברשתות החברתיות וצפו בו מיליונים. דיברתי בערבית ואמרתי: 'תראו מה התגובות של היהודים במדינת ישראל', וזה תורגם לעברית ולאנגלית".
"לפעמים קהל אנטישמי או קהל עם דעות נגד המדינה. בהרצאות אני מדברת בעברית, בשפה של מדינת ישראל, ויש מתרגמים. ההשפעה שלי מאוד גדולה. ב־2017 אפילו דירגו אותי במגזין The Algemeiner בין 100 האנשים בעולם שהשפיעו לטובה על חיי העם היהודי".
"יש תגובות שליליות ויש חיוביות. מצד אחד, יש הכפשות, קללות ואיומים. קיבלתי גם מכות מערבים, איומים על חיי. מצד שני, העם היהודי מחבק אותי, תומך בי נפשית. קוראים לי גיבורה, צדיקה, טהורה. הרבה אנשים פונים אלי בפייסבוק מעיראק, מצרים, ירדן, מכל מקום שמדברים בו ערבית. הרבה ערבים אמרו שהשפעתי לטובה עליהם ושיניתי את דעתם. שואלים אותי: 'יש גזענות? יש אפליה?', ואני אמרת להם שאין אפליה, ועובדה שיש לנו גם חברי כנסת ערבים במדינה".
"האמת שבתוכי. אני מרגישה שאני שליחה. מפריע לי שמכפישים את העם היהודי, זה מוציא אותי מדעתי. נשארו לי חברים מוסלמים בודדים, הרוב התרחקו. קשה לי מאוד עם זה, אבל האמת שלי מחזקת אותי. אני קשרתי את גורלי עם המדינה ועם העם שחיבק אותי ונתן לי כבוד".
התרעות פיקוד העורף