מחקרים רבים פורסמו לגבי חשיבות החינוך מגיל לידה עד 3 לפיתוח מיומנויות שיאפיינו את הילד בהמשך חייו, והלכה למעשה ישפיעו על הפיכתו לאזרח תורם ולא לנזקק לסיוע המדינה. למרות זאת, לפי דוח ה־OECD שפורסם בספטמבר, ישראל משקיעה בגילים אלה כ־2,700 דולר לעומת ממוצע של כ־12,400 דולר במדינות ה־OECD.
 

לכן אולי זה לא מפתיע שתחום הגיל הרך כלל אינו נמצא תחת אחריות משרד החינוך, אלא תחת משרד העבודה והרווחה. זאת, לאחר שעד לפני כשלוש שנים היה התחום בכלל תחת פיקוח משרד הכלכלה, בגלל שיקולים פוליטיים. בכנסת ה־20 הייתה ההבנה של חשיבות הגיל הרך להתפתחות ולצמצום הפערים בהמשך החיים ברורה לח”כים רבים מהקואליציה ומהאופוזיציה. ועדת החינוך בראשות ח”כ יעקב מרגי (ש”ס) והוועדה לזכויות הילד בראשות ח”כ יפעת שאשא־ביטון (כולנו) פעלו רבות לקידום התחום.
 

ואכן, במהלך הכנסת הקודמת נחקקו חוקים משמעותיים בתחום - הקמת המועצה לגיל הרך, שאושרה עוד ביולי 2017 והתכנסה לראשונה בחודש שעבר; חקיקת חוק הפיקוח באוקטובר 2018; וחודשיים לאחר מכן - חוק להצבת מצלמות במעונות יום. שני החוקים האחרונים עתידים להיות מיושמים כבר בספטמבר הקרוב.
 

לקראת הבחירות, הדגישו מפלגות רבות במצען את נושא הגיל הרך, אך למרות הרוח הגבית שהתחום מקבל, ההורים וארגוני החינוך עדיין חוששים שהוא לא יקבל מספיק מענה במושב הקרוב. בראיון ל”מעריב”, קוראת ליאת גלנץ, רכזת הקואליציה לחינוך מלידה “אנו - עושים שינוי”, להעברת האחריות לגילי לידה עד 3 למשרד החינוך. לדבריה, “המודעות לגיל הרך מתבטאת בשטח. מרגש לראות היום שכולם מדברים באותה השפה - הגיל הרך על המפה, מבינים שהראייה היא חינוכית וערכית, ויש שאיפה לראייה מתכללת”.
 

אולם בקואליציה לחינוך מלידה לא מסתפקים במילים יפות, וקוראים לממשלה לדאוג להכשרה מעמיקה של צוותים, לשפר את תנאי השכר וההעסקה ולהגדיל את מספר המסגרות. “אם רוצים לצמצם את הפערים החברתיים, זה בגיל הרך. אני לא מזלזלת בחמש יחידות לימוד במתמטיקה, זה חשוב, אבל אם לא נצליח לתת לילדים האלה את הערכים מגיל לידה, להעניק להם את החינוך והתנאים הפיזיים והרגשיים, הם לא יגיעו לזה”.
 

פרופ’ יערה בר און, נשיאת מכללת אורנים, מציינת גם היא: “צריך להעביר את מעונות היום למשרד החינוך”. לדבריה, “זה הגיל שהילדים הכי זקוקים בו לתשומת לב ולטיפול צמוד, שכיום הוא לא בפיקוח משרד החינוך”. עוד אומרת פרופ’ בר און: “צריך לקבוע בחקיקה, שמי שהוא חבר סגל במעונות, שיהיה לו תואר אקדמי רלוונטי. בדרך כלל הבעיה היא שהמדינה לא יודעת לאכוף את החוקים שהיא מחוקקת”.
 

אסנת ואתורי, יו”ר “הורות בזכות”: “לצערי, גם בבחירות שחלפו הייתה התייחסות דלה לגיל הרך. סוגיות כמו צוללות, ביטחון ומה היה בטלפון של גנץ - העסיקו יותר. בלי מדיניות מגובשת, בלי תוכנית חירום רחבה, אין לנו שום סיכוי להנחיל את חוק הפיקוח שעבר לאחרונה. אין ספק שכל הטיפול בילדים החל מגיל לידה צריך לעבור תחת משרד החינוך, ולא כנושא שולי במשרד הרווחה”.