כמחצית מהמשפחות בחברה הערבית נמצאות מתחת לקו העוני, ובקרב החברה הבדואית בנגב הנתון מגיע ל־70%. מצב זה מוביל בין השאר לעלייה בפשיעה בחברה הערבית, שממשיכה לרשום שיאים שליליים בשנים האחרונות. כ־40% מהצעירים הערבים בגילי 18־24 מוגדרים חסרי מעש לעומת 8% בקרב צעירים יהודים. מציאות זו מציבה אותם בסיכון גבוה להיקלע למצב של אבטלה כרונית ולצדה עליית שיעורי העוני, האלימות והפשיעה.
התוכנית "מסאר" (נתיב בעברית), מבית שותפויות אדמונד דה רוטשילד, המיועדת לצעירים בחברה הערבית שסיימו כיתה י"ב, פועלת כיום בוואדי ערה ובעראבה, ומטרתה לא רק להכין אותם לקראת החיים האקדמיים, אלא לפתח בהם כישורי מנהיגות שיסייעו להם להגיע לעמדות משפיעות ולקדם שוויון הזדמנויות.
בתוכנית מתמקדים בהתגברות על חסם השפה, בהיכרות עם החברה הישראלית, עולם האקדמיה ושוק העבודה, וכן בסיוע בהתמודדות עם מבחני פסיכומטרי, לצד התנסות בסוגיות ויוזמות חברתיות שונות. תוצאותיה של התוכנית בהחלט מרשימות, עם אפס אחוזי נשירה והשתלבות של 100% מחניכיה באקדמיה. זאת לעומת 30% נשירה של צעירים ערבים בתום השנה הראשונה ללימודים במוסדות האקדמיים.
רימא דראושה, שמשתתפת ב"מסאר" ממכון עראבה ולומדת שנה ראשונה רוקחות באוניברסיטת בן־גוריון, מספרת: "התוכנית הכווינה אותי איך להתחיל את הלימודים האקדמיים ולמצוא עבודה ראשונה בחיי הבוגרים. על הדרך גם מצאתי משפחה שלמה וסביבה עוטפת ותומכת".
רואן חמאיסי, מנהלת התוכנית ורכזת תחום חברה ערבית מבית שותפויות אדמונד דה רוטשילד, אומרת כי היעדר מדיניות ברורה לטיפול בצעירים מהמגזר הוא הסיבה המרכזית להנצחת המצב העגום. "רק עשייה משותפת תוביל לצמצום הפערים ולמיגור האלימות. אנחנו מייצרים שינוי בחברה הערבית בקרב הצעירים והוריהם, במטרה שירצו בהמשך לחולל שינוי בחברה שבה הם חיים", היא מוסיפה.