לאחר ההפגנה: צפויים להתחדש המגעים בין הסתדרות המורים לממשלה

בהודעת הסתדרות המורים על השביתה החלקית נכתב: "מורות, גננות ומנהלות אומרות די לשכר עלוב. זאת הפגנת מחאה להצלת מערכת החינוך מקריסה". בעקבות האירוע הגיעו תגובות רבות גם במערכת הפוליטית. בוועדת החינוך של הכנסת התקיים אתמול דיון בנושא מודל שכר המורים, אך דווקא ארגוני המורים לא הגיעו לדיון. בתגובה אמרה יו"ר ועדת החינוך ח"כ שרן השכל: "עצוב מאוד שארגוני המורים שאמונים לשמור על האינטרסים של המורים מחרימים את ועדת החינוך".

במהלך הדיון הוצג מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שלפיו עולה כי יש פער של כ־37.6% בין השכר בפועל של עובדי הוראה בשנתיים הראשונות לכניסתם למערכת לבין השכר הממוצע למשרת הוראה בשל העסקתם במשרה חלקית. על פי הלמ"ס, בשנת הלימודים תש"ף עובדי הוראה בעלי ותק של עד עשר שנים השתכרו בממוצע 7,772 ש"ח בחודש לעומת שכר חודשי של 16,177 ש"ח לעובדים בעלי ותק של יותר מ־21 שנים ושל כ־18 אלף שקל בממוצע לבעלי ותק של יותר מ־31 שנים.

כמו כן, הפער בין שכרם של עובדי ההוראה הצעירים (בני 25־34) לשכרם של המבוגרים (בני 55־64) צמח ל־114% בשנת תש"ף. כך, למעשה, מדובר בפערים שאינם רק פועל יוצא של חלקיות העסקה של מורים מתחילים, אלא כאלה הנובעים גם מפערים מבניים במודל ההעסקה והתגמול.

סמנכ"לית כוח אדם במשרד החינוך סוניה פרץ התייחסה למצב ואמרה: "בכוונתנו לייצר תמריצים ואופקי קידום הן למנהלים והן לצוותי ההוראה. פיקוח מקצועי מתמשך בתוך המערכת, וכמובן מתן דגש על נושא השכר ההתחלתי".