משבר החינוך לגיל הרך: התוכנית החדשה שמשנה את התמונה

עשרות מטפלות השתתפו בתהליך ליווי רגשי קבוצתי במסגרת המחקר באוניברסיטת בן-גוריון. התוצאה היא שיפור בוויסות ההתנהגות ומניעת אלימות במעון

יובל בגנו צילום: באדיבות המצולם
גן ילדים, אילוסטרציה
גן ילדים, אילוסטרציה | צילום: אינגאימג'
3
גלריה

מחנכות הגיל הרך ממלאות תפקיד מכריע בהתפתחות הילדים. מחקר שנערך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב הציע לעשרות מחנכות בגיל הרך לעבור תהליך ליווי רגשי בקבוצה, והתוצאה: שיפור בוויסות ההתנהגות, מניעת אלימות במעון ושיפור מערכות היחסים עם הפעוטות.

ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Attachment & Human Development ואף הוצגו בפני משרד החינוך שטרם אימץ את התכנית. "משרד החינוך מודע לעובדה שיש לשים דגש ולייצר מענה לעיבוד רגשי בקרב צוותי החינוך ככלל ובגיל הרך בפרט, אך טרם גובשו תוכניות סדורות בנושא" אומרות החוקרות.

אוניברסיטת בן גוריון
אוניברסיטת בן גוריון | צילום: לירון מולדובן, פלאש 90

התוכנית נבנתה כך ש-86 מטפלות נפגשו בקבוצות קטנות (10-12 מטפלות) במשך 12 שבועות. תוכנית ההתערבות התייחסה ליכולת להבין את עולמו הפנימי של התינוק והילד כמו גם את עולמה הפנימי של המטפלת. את המפגשים הובילו שתי מנחות, כאשר כל מפגש עסק בנושא מרכזי שונה (כמו: התמודדות עם מצוקה של ילדים, התמודדות עם מצבי חירום, עבודה בצוות ועוד) שכלל דיון קבוצתי ותרגילים באמצעות משחק תפקידים וסיעור מוחות.

המטפלות התבקשו לחשוב על מחשבותיהן ורגשותיהן ועל אלו של הילדים במצבים יומיומיים ולבחון את הרעיונות שעלו כפתרונות אפשריים לקונפליקטים שנתקלו בהם בתרחישים אמיתיים עם ילדים, ובסופו של דבר לבחור תגובה מתאימה במקום תגובה אוטומטית.

משרד החינוך
משרד החינוך | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

"התהליך נעשה תוך הדגשת ההכרה של המטפלות כיצד חשיבה רפלקטיבית יכולה לשמש ככלי בעל ערך להגברת ההתאמה והרגישות שלהן ביחסיהם עם הילדים הנמצאים תחת טיפולן", מסבירה ד"ר רוזנבלט-פרקל, מהמחלקה לפסיכולוגיה בבן-גוריון ופסיכולוגית התפתחותית מומחית במכון להתפתחות הילד של משרד הבריאות בבאר שבע.

במהלך השבועיים שלפני ההתערבות הקבוצתית וכשבועיים לאחריה, מילאו המטפלות שאלונים לצד תצפיות שנערכו בכל מעון שהשתתף בתוכנית ובנוסף, נערך ראיון אישי לכל מטפלת במהלכו התבקשה לדבר על ילד עימו היא מתקשה להתמודד. הסיוע והליווי המנטלי והרגשי הצביעו על שיפור היחסים עם הפעוטות במעון, שיפור בוויסות הרגשי של המטפלות וברווחתן הנפשית ומעל הכל, מניעת אלימות.

"ממצאי המחקר מדגישים את תפקידה החיוני של 'תוכנית דואט' בשיפור יכולות המנטליזציה של המטפלות והתמיכה הרגשית במעון, מה שמדגיש את הפוטנציאל בהתערבות רבת עוצמה במסגרות חינוך לגיל הרך", אומרת פרופ' עצבה-פוריה, יו"ר מרכז דואט ומובילת המחקר.

היא הוסיפה ואמרה כי "המחקר מחזק את החשיבות של מיקוד בצוות החינוכי כסוכני השינוי העיקריים בסביבת הכיתה ומדגיש את חשיבות פיתוח מערכות תמיכה יעילות עבור מחנכות הגיל הרך".

תגיות:
חינוך
/
אוניברסיטת בן גוריון
/
חינוך לגיל הרך
/
הגיל הרך
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף