בראיון עומק חסר מעצורים, מורס לא חוששת לגעת בפרות הקדושות ביותר של החברה הישראלית: ממערכת המשפט והיועמ"שית, דרך המפגינים בקפלן ועד לנעשה בתוך חדרי הכיתות. אך לצד האידיאולוגיה הנוקשה, היא חושפת לראשונה את הפצע הפתוח של חייה האישיים וההתמודדות המשפחתית המורכבת.
"לא ייתכן שמורה ערבי ילמד יהדות"
"הכוונה היא לעובדה שנכנסים מורים למערכת בצורה שלא תואמת את מטרותיה. אקדים ואומר שאין לי שום דבר נגד המגזר הערבי, אני לא מדברת בהכללות ואין לי דבר וחצי דבר נגד ערבים ככלל. יחד עם זאת, בית הספר הוא המקום שבו מתעצבת הזהות של תלמיד ותלמידה, המקום שבו אנחנו בונים את ה'אני' ואת השייכות. במקום הזה צריכים להיות אנשים שמבינים מהי יהדות. למשל, מורה ערבי שמלמד יהדות, או מורה ערבי שהשפה לא שגורה בפיו והוא מלמד דקדוק או שפה – זה לא מתאים וזה לא עולה בקנה אחד עם המטרה".
"היועמ"שית? סיקוריטטה בגלימות שחורות; שרה נתניהו היא אישה שנעשה לה עוול"
"אני חושבת שההשוואה הזו מזקקת את המושג של טוטליטריות, של רדיקליות ואולי כפייה. האלמנט הזה בהחלט קיים בבג"ץ ובמערכת המשפט. הקיצוניות הזאת, הרצון להיות רדיקלי, מזכירה לי משטרים טוטליטריים. זה בא לידי ביטוי ברגע שאתה מחליט את מי אתה שופט ואת מי לא; מי הוא בעל הפריבילגיה ומי לא. יש אוכלוסיות שמודרות ממשפט צדק, ויש שכבה אליטיסטית שלא נשפטת".
התרעות פיקוד העורף