יו"ר הנהגת ההורים הארצית, אורן אוזן, אומר בהמשך לממצאי הסקר: "הורים בישראל לא יכולים להישאר שוב לבד בין העבודה, הילדים והמצב הביטחוני, המדינה חייבת לייצר מתווה ברור ויציב לחירום."
מדובר בסקר רחב היקף בקרב מעל 17 אלף הורים מרחבי הארץ וממצאיו מצביעים על תמונה מורכבת של הורים המתמודדים עם מציאות ביטחונית מתמשכת לצד עומס משפחתי כבד. הסקר מראה כי עבור משפחות רבות השאלה אינה רק האם לפתוח את מערכת החינוך, אלא כיצד ניתן לנהל שגרה בתקופה שבה העבודה, הטיפול בילדים והמצב הרגשי משתלבים יחד לכדי עומס יומיומי משמעותי.
39.1% מן ההורים מציינים כי לא ישלחו את ילדיהם למוסדות החינוך אם הלימודים יחודשו במצב הנוכחי, כ-21% מן ההורים עדיין מתלבטים. לעומת זאת, 24% בלבד מציינים כי ישלחו את ילדיהם ללימודים פיזיים, 6.6% מציינים כי ישלחו את הילדים למסגרת רק בשל אילוצי עבודה כשהשיבו הורים מישובים המוגדרים גם אדומים וגם צהובים.
התמונה בקרב משפחות שילדיהם בחינוך המיוחד מורכבת יותר: 30.1% מן ההורים מציינים כי ישלחו למסגרת לכשתיפתח, 30.4% מציינים כי לא ישלחו ו-18.8% מציינים כי הילד אינו יכול להישאר עוד ללא מסגרת. בקרב ילדים בכיתה קטנה של חינוך מיוחד 42.6% מן ההורים מציינים כי לא ישלחו למסגרת.
חשוב לציין כי רמת החרדה הביטחונית משפיעה באופן ישיר על החלטות ההורים לגבי החזרה למסגרות החינוך. 50.2% מההורים שמדווחים על חרדה ביטחונית לעצמם או לילדיהם מציינים כי לא ישלחו את ילדיהם למסגרות החינוך במצב הנוכחי. לעומת זאת, בקרב הורים שאינם מדווחים על חרדה ביטחונית שיעור המתנגדים לשליחה למסגרות נמוך יותר ועומד על כ-33.3%.
בכל הנוגע ללמידה מרחוק, סוגיה שמעסיקה את כל הורי ישראל בעת הזו, עולה תמונה מורכבת. 38.4% מן ההורים סבורים כי הלמידה מרחוק מיותרת ואינה נחוצה ו-30% מציינים כי היא חשובה אך מלאה בבעיות. 27.7% בלבד סבורים כי הלמידה מרחוק יעילה ומשתדלים להקפיד על כניסת ילדיהם ללמידה.
גם בתחום הרגשי עולה פער משמעותי כש- 34.5% מן ההורים מציינים כי המענה הרגשי לילדים מספק אולם 37% מציינים כי המענה מספק רק באופן חלקי וכ-28.5% מציינים כי אין מענה רגשי מספק כלל.
נתוני הסקר מצביעים על העומס המשמעותי שיש על המשפחות כשכ-51.7% מן ההורים מציינים כי לעיתים קרובות אינם מצליחים לעמוד בכל הדרישות כהורים בתקופה זו, 30.3% חווים עומס כזה לעיתים ורק 18% בלבד מציינים כי אינם חווים עומס. בסך הכול 82% מן ההורים מדווחים על עומס הורי ברמה כלשהי בתקופה הנוכחית.
בסקר התבקשו ההורים לבחור בקשיים איתם מתמודדים שבועיים לתוך המלחמה. 44.5% הצביעו על עומס רגשי, 42.5% ציינו כי מתקשים לעבוד, 34.3% חרדים בטחונים למצבם ולילדיהם ו- 20% מציינים את הלחץ הכלכלי. 53% ציינו כי הקושי שלהם מתבטא בשילוב של הדברים יחד.
בכל הנוגע לרמת האמון שלהם בגורמים המקבלים החלטות בנושא פתיחת מוסדות החינוך. מהנתונים עולה כי ההורים נותנים אמון גבוה יותר בגורמים הקרובים לשטח כשבראש הרשימה נמצא פיקוד העורף, עם כ־60% מההורים שמציינים כי הם סומכים עליו בהחלטות בנושא, אחריו הנהגות ההורים המקומיות ובתי הספר עם כ־46.6% המביעים בהם אמון והרשויות המקומיות וראשי הערים עם כ־42.4%.
אוזן מוסיף: "כמי שמייצגים את הורי ישראל אנחנו רואים עד כמה הנושא הזה בוער בשטח. הסקר הזה פשוט התפוצץ במספר המשיבים, עם למעלה מ-17 אלף הורים מכל רחבי הארץ שבחרו להשמיע את קולם בתוך זמן קצר. המסר שעולה ממנו ברור: הורים בישראל מחפשים ודאות, סדר ותכנון. מערכת החינוך חייבת להיות מוכנה למצבי חירום מראש עם תכנית מסודרת וקריטריונים ברורים להפעלה, לסגירה וללמידה מרחוק, כדי שמשפחות לא יישארו בכל פעם מחדש לבד בין העבודה, הילדים והמציאות הביטחונית, זאת לצד תכנית סדורה של הגנה מפני פיטורים להורים שבוחרים להישאר עם ילדיהם בבית ופיצויים ראויים."
התרעות פיקוד העורף