"הבעיה המרכזית פה היא היעדר ויסות עצמי, שהוא מנגנון שעוד לא התפתח פיזיולוגית במוחם של מתבגרים. לכן, האחריות היא עליכם, ההורים. אם אמרתם 'לא', אבל חזרתם בכם כי הייתם עייפים, לימדתם אותם שהלחץ עליכם משתלם. הציבו סמכות וגבולות ברורים: למשל, איסור מוחלט על מסכים קטנים שעה לפני השינה, דבר קריטי לשיפור איכות השינה שלהם. בצעו ניהול זמן אקטיבי: עשו תורנות ביניכם, ההורים, או פשוט החרימו את הטלפונים בשעות הערב. ובעניין השעמום? ילדים היום שוכחים איך להעסיק את עצמם. הפתרון הוא להכניס הביתה גירויים פיזיים חדשים: מערכות של בנייה, נגרות, עבודות יד, או התנדבות עם בעלי חיים. אני תמיד ממליצה לקחת אותם לסיבוב בחנויות עשה זאת בעצמך – תמצאו שם אוצרות שיחזירו להם את היצירתיות ואת חדוות העשייה האמיתית, מחוץ למסך".
משבר המסכים וההתפרצויות בבית: מה באמת קורה לילדים שלכם | מיכל דליות
איך מתמודדים עם המתבגר המסתגר בחדרו, למה הילדה ממציאה סיפורים על הגן ומה יקדם את תהליך הגמילה של הפעוט?
התרעות פיקוד העורף