המשטרה נערכת לחזרה לספסל הלימודים: "שולחים את הילדים לשדה קרב"

במשטרה עוקבים אחר האיומים המתפרסמים לאחרונה ברשת, ובהם כוונה של בוגרים לערוך טקסי זובור אלימים לתלמידים משכבות נמוכות יותר. במוסדות החינוך ברחבי הארץ העבירו דפי מסרים לתלמידים ולהורים, הקוראים להימנע מאלימות עם פתיחת שנת הלימודים ובמהלכה, ומזהירים כי כל אירוע אלימות יזכה לפתיחה של הליך משמעתי או פלילי, לפי חומרתו, תוך גילוי אפס סובלנות.

טקס הזובור מתקיים בתיכונים רבים, הרחק מעיני המורים, בדרך כלל בשבוע פתיחת שנת הלימודים. בקבוצות סגורות של בני נוער מופצות הודעות, שמזמינות את הבוגרים למארב משפיל ומצולם כלפי תלמידים ותלמידות צעירים, בשפה מאיימת ובוטה במיוחד.

"אני לא מאמינה שאני שולחת של הילדה שלי לשדה קרב, זה לא ייתכן," אומרת קרן כפרי, אם לשלוש בנות מהצפון. "הבת שלי קיבלה הודעת איום מרומזת ובוטה, אבל לא בצורה שמאפשרת לנו לאתר מי הפיץ את ההודעה שהתפשטה כמו אש בשדה קוצים.

עירבנו את צוות בית הספר, אבל אני עדיין מודאגת שאני לא יכולה להגן על הבת שלי מהילדים הארורים והמשועממים האלה, ואני שואלת את עצמי: מי ההורים שלהם, ואיך הם לא רואים שזה החומר האנושי שגדל אצלם בבית? הילדים האלה הולכים לצבא בעוד שנה- שנתיים. לא הייתי רוצה שאלה יהיו החיילים שלנו. משהו פה חייב להשתנות באופן עמוק. אני מצפה ממערכת החינוך לעזור לי בזה, ואם למורים אין כלים, אז שאדון שר החינוך יבין מה קורה פה וייתן להם כלים."

בהודעה שהפיצה לתלמידים ולהורים הנהלת בית ספר בראש העין נכתב: "תלמיד שיהיה מעורב בהתנהגות חריגה בבית הספר או בסביבתו לא יוכל לקחת חלק בפעילות בית ספרית

מכל סוג. כל הפרה תטופל בחומרה רבה ובכל האמצעים העומדים לרשותנו." במקומות אחרים גם הנהגות ההורים מעורבות. עם זאת, אלה וגם אלה חסרי אונים.

לדברי מנהלת תיכון בראשון לציון: "אי אפשר לקבל מציאות שבה מוסדות החינוך ממשיכים את שדה הקרב של הרחוב. אם משרד החינוך לא נותן לנו כלים, ננסה לייצר אותם. מה שאנחנו עושים זה בעיקר מניעה. לקראת פתיחת השנה אנחנו מערבים את ועד ההורים ואת קהילת ההורים כולה בתופעה ומתרים בהם להזהיר את הילדים שלהם מפני מעורבות במקרים שיגררו סנקציות. "אנחנו פועלים לבודד את התלמידים המעורבים מפעילות בית ספרית, כמו טיולים, מסיבות, טקסים, סדנאות. נעשה כל מה שצריך ונרתום את הפיקוח ככל האפשר, אבל אין ספק שהעיקר הוא מניעה וחינוך, ואת זה אנחנו מנסים לעשות כמיטב יכולתנו."

"אנחנו בקרב על התודעה," אומר יו"ר הנהגת ההורים העירונית בבאר שבע מוטי גלר. "יש להגביר את האכיפה באופן בלתי מתפשר. אנחנו קוראים לרשויות לנקוט יד קשה כלפי התופעות האלה. רק אכיפה משמעותית ובלתי מתפשרת תייצר הרתעה וקהילה בטוחה. ללא טיפול משמעותי ועקבי, לא רק מבצע נקודתי, לא נוכל לטפל בבעיה, ויתרה מכך, היא תגדל ותהפוך לבעיה יותר גדולה."

"אתגר חינוכי"

רוב הרשויות, שעם נציגיהן שוחחנו, הבהירו כי כאשר מתגלים אירועים כאלה הם מטופלים במלוא החומרה. באשקלון הופעלה תוכנית בשם "המצפן," שנועדה ליצור אקלים בטוח בקרב בנות ובני נוער בעיר. יעדיה הם צמצום משמעותי של אירועי אלימות, הרחבה של מספר בני הנוער המשתלבים במסגרות תעסוקה ופעילויות עירוניות, הגדלת היקף הסיורים והנוכחות במרחב הציבורי וחיזוק תחושת הביטחון של בני נוער והוריהם.

'"המצפן' מבוססת על תפיסה חינוכית רחבה, שלפיה האחריות על בנות ובני הנוער היא של כולנו - בבית הספר ובמרחב הציבורי," אומר ראש העירייה תומר גלאם. "התוכנית תלווה אותם לאורך כל השנה במטרה לתת להם סביבה בטוחה, מחזקת ומאפשרת, כדי שיוכלו לצמוח, להתפתח ולממש את הפוטנציאל שלהם".

בקריית טבעון בחרו להתמודד עם הנושא באופן יזום. ראש המועצה עידו גרינבלום הבהיר כי המועצה לא תאפשר חציית גבולות. ”סביב האירוע הזה נוצרו מסורות וטקסים של פתיחת שנה. חלקם נחמדים, מצחיקים ומשמחים, וחלקם מזכירים אווירת זובור צבאית, שאינה מקובלת עלינו בקריית טבעון״.

לקראת 1 בספטמבר גיבשו המועצה, צוות התיכון, הנהגת ההורים והשכבה מתכונת אחרת: מסיבה מאורגנת לתלמידי י״ב בבית הספר, שיחות ומפגשים עם השכבה והזמנת ההורים להצטרף בבוקר פתיחת השנה. ״אנחנו לא נאפשר חציית גבולות״, הבהירו במועצה. "זהו אתגר חינוכי. מצד אחד אנחנו רוצים להתרגש ולשמוח עם השמיניסטים והשמיניסטיות, לסמוך עליהם ולתת להם מרחב. עוד רגע הם יוצאים לעולם, יתגייסו, יתרמו ויפרשו כנפיים. מצד שני אנחנו לא נאפשר חציית גבולות. אנו מחויבים לכך שתלמידי ותלמידות י׳ ו־י״א ייכנסו לבית הספר בתחושה נעימה ומסבירת פנים. לא נאפשר התנהלות שיוצרת אי־נעימות לצוותים החינוכיים.

"המטרה אינה לקחת מהשמיניסטים את השמחה או את המסורת, אלא לייצר דרך אחרת לחגוג, דרך שיש בה שמחה, חופש ואנרגיה, לצד אחריות וכבוד. דווקא משום שאנחנו מאמינים בהם וסומכים עליהם, אנחנו מצפים מהם לקחת אחריות ולהבין שיש מסורות שאפשר לשמר ויש גבולות שחייבים לשנות