הבוקר (שלישי) תפתח מערכת החינוך את שנת הלימודים תשפ"ז בכ-28 אלף מוסדות חינוך ברחבי הארץ. כ-2.6 מיליון תלמידות ותלמידים יפתחו את השנה, ובהם כ-180 אלף תלמידי כיתה א' שיעשו את צעדיהם הראשונים בבית הספר וכ-143 אלף תלמידי י"ב שיפתחו את שנתם האחרונה במערכת החינוך.
במשרד החינוך מציגים את שנת הלימודים הקרובה ככזאת מובילה תפיסה "המחברת בין שורשים לעתיד" עם השקעה גדולה בהתאמת הלמידה לעולם המשתנה וקידוש המקצועות הריאליים והטכנולוגיים אבל סקר שנערך על ידי ארגון יוזמת המאה ומכון קנטאר ומתפרסם כאן לראשונה מצביע על ביקורת קשה כלפי מערכת החינוך בציבור.
אחד ממוקדי הביקורת הוא מידת ההכנה של התלמידים לעתיד. 43% סבורים שבית הספר "תקוע בעבר ולא מכין את הילדים לעולם העבודה העתידי", ו-23% נוספים חושבים שהוא מנותק מהמציאות ומבזבז את זמנם של הילדים. רק 3% חושבים שבית הספר מכין אותם היטב לעתיד. כלומר, עבור רוב הציבור הבעיה אינה רק הישגים וציונים, אלא השאלה האם מה שהילדים לומדים היום בכלל רלוונטי לחיים שמחכים להם מחוץ לכיתה.
גם התלות בהורים מטרידה את הציבור. 81% סבורים שלא ייתכן שמערכת החינוך הציבורית תסתמך על כך שהורים ישלמו מכיסם על שיעורים פרטיים כדי להשלים פערים. הנתון מצביע גם על המחיר הכלכלי של כשלי המערכת ועל הפער שנוצר בין משפחות שיכולות לממן לילדיהן השלמות פרטיות לבין אלה שלא.
מהסקר עולה גם תמיכה בשינויים מבניים ולא רק בתוספת משאבים: 53% מעדיפים שתקציבים נוספים יגיעו ישירות לבתי הספר, 68% תומכים במתן סמכות למנהלים לפטר מורה שאינו מתפקד או לגייס מורה מצטיין, ו-58% סבורים שמשרד החינוך צריך להתמקד בקביעת יעדים ובפיקוח במקום בניהול בתי הספר. במילים אחרות, הציבור לא רק מבקר את המערכת הקיימת - הוא מביע תמיכה בהעברת יותר כוח ואחריות ממשרד החינוך לשטח. הסקר נערך בקרב 1,003 משיבים, לצד מדגם מעובה של עובדים במערכת החינוך.
פרידמן מוסיפה כי דווקא סביב הפתרונות קיימות הסכמות רחבות יחסית גם בקרב מומחים מגופים בעלי תפיסות שונות: "עכשיו דרושה ממשלה שתהיה מוכנה לעשות את מה שהציבור כבר מבין שצריך לעשות. הבחירות הקרובות הן הזדמנות לבנות מחדש את מערכת החינוך - לא בעוד פלסטרים, אלא בשינוי של השיטה".
אבל גם אם יש הסכמה על כיוון השינוי, השאלה היא מי יוכל להוציא אותו לפועל. רועי קונקל, לוחם מילואים ואב לשניים בגילאי 10 ו-14 ממרכז הארץ, סבור ששינוי כזה דורש גם תנאים פוליטיים מתאימים. "אין דרך לעשות את השינויים האלה בלי ממשלה רחבה שנהנית מלגיטימציה גדולה בציבור". לדבריו, גם זהותו של שר החינוך הבא תהיה קריטית: "הוא צריך כוח פוליטי עצמאי אמיתי, וככל שיהיה קרוב יותר למרכז המפה הפוליטית, כך יהיה לו סיכוי גדול יותר לייצר את הקונצנזוס שנדרש כדי לעשות שינוי אמיתי".
לדבריה, השינוי צריך להיות רחב יותר משינוי בתוכנית הלימודים: "צריך לתת יותר כוח לרשויות המקומיות ולבתי הספר, לאפשר גמישות בהעסקת מורים ולשנות את שיטות הלמידה. ובמקביל צריך בסיס משותף לכל הילדים בישראל. אני דתייה, וברור לי שהחינוך הדתי צריך לאפשר הרחבה של התכנים שחשובים לנו, אבל הליבה צריכה להיות משותפת לכולם. כשהמערכות נפרדות לחלוטין, הן לא רק מסלילות ילדים למסלולי חיים שונים - הן גם מעמיקות את חוסר ההיכרות וההבנה בין המגזרים".
התרעות פיקוד העורף